מנסה לישון,ולא מצליחה, מהרהרת ,מתהפכת,ולא מצליחה,

מרגישה אייך הבית שהיה לי במקום העבודה הולך ומתפרק,בית משפחה שיצרנו המנהל ואנחנו,בית עם אוזן קשבת,עם אכפתיות,עם הבנה,עם אחווה,ועכשיו כל הקירות מתפרקים נהיו שם סדקים, לבנה אחרי לבנה נופלת,האוירה עכשיו היא של אי וודאות,המנהל עכשיו בחופשה מאולצת ומרגישים אנרגיות שלילייות הוא חסר לכולנו, וזה משפיע על כולנו נהיו חזית מאוחדת אבל יש אוירה של נאחזים באויר כל יום שעובר לוקח כמות משעון הזמן, המתח תחושת החוסר אונים,ההרגשה שהנה ואולי עוד מעט נתפזר כולם כל אחד ילך למקום אחר, ואני לא רוצה ללכת,אני לא רוצה לעזוב שם,אני לא רוצה שזה יתפרק,אני לא רוצה להפרד עד שמצאתי מקום שאני מרגישה בו בית הוא הולך ונעלם, התחושה שלי קשה,לאבד שוב,ללכת למקום אחר לא מוכר,כמו עיר זרה בשבילי,ללמוד עבודה אחרת,אנשים חדשים, לא רוצה את כל זה,רוצה שהמצב יחזור לפני הבלאגן,לפני שהכל התחיל לקרוס לא רוצה לחפש מקום אחר, כל יום שעובר מגביר את החיסרון את הגעגוע את הקשר המיוחד שלנו איתו,כולם עם הראש באדמה,מנסים לעבור עוד יום, היום יש לי מרכז הערכה ואני לא רוצה ללכת,לא רוצה לעזוב שם,רוצה לשמר את הרגע רוצה להחזיר את מחוגי הזמן לא מאמינה שהמקום כבר לא יהיה כמו פעם,לא מאמינה שיש אנשים מגעילים בעולם הזה לא מאמינה? בטח שאני מאמינה עברתי הרבה כאלה התחושה עכשיו שכאילו אנחנו בלב ים על אוניה טובעת אין יבשה אין ידים מושטות נטושים זאת המילה נטושים קשה לי עכשיו קשה לי לחשוב שהבית שהיה לי כבר לא יהיה אותו בית,נפער בו בור ענק,ששום דבר לא יכסה אותו, משבר האמון

אור מלטף שבר ענן ודמות נשכחת בעשן אור מנצנץ קול בהמון ילדה בוכה ילדה בוכה מרוב שאון בית חם, בית חם ילדה רוצה רק בית חם בית חם, בית חם להיות איתך בבית חם אתה מכה בי זיכרונות וצחוק מוזר של עלבונות ילדות רחוקה בין סמטאות ועיניך אלה תמיד בורחות יד מושטת לעזרה ורק אתה כצל עובר בית חם הוא הנפש מחסה לנשמה אל תהרוס תן לה לגשת תן לה כוח בנשמה... בית חם, בית חם...

http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/340879/14181_s.jpg