אני רוצה את אמא שלי..אולי טריגר

אני רוצה את אמא שלי..ולא אכפת לי שהיא לא רצתה אותי..ולא אכפת לי שאמא אחת זרקה אותי ואמא שניה נטשה אותי...לא אכפת לי שהיא לא ידעה לחבק..או ללטף..או לנשק..או לכסות אותי בלילה..לא אכפת לי שהיא בכלל לא הייתה אמא...לא אכפת לי מכלום אני רוצה את אמא שלי..פה..עכשיו..לידי....אני רוצה את אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא לא יכולה יותר עם הכאב הזה..עם החסך הזה...לא רוצה לחיות ככה יותר לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצהההההההההההההההההההההההההה דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי דמעה קטנה מאוד

דמעה יקרה. אם את מוצאת זמן וכוחות לקרוא הייתי מפנה אותך לקרוא שני ספרים נהדרים בנות ללא אם של הופ אידלמן ואמי ואני של ננסי פריידי נכון שקריאת ספר היא לא תחליף לנוכחות הורית חמה ותומכת. נקווה שהנוכחות שלך פה בפורום מקלה. אגב הרבה פותרות את הבעיה בכך שאנחנו הופכות לאמהות בעצמנו או על ידי הפיכת בנותינו למקור לתמיכה נשיית אמהית וחלק פונות לקבוצות העצמה של נשים אפילו חוג ציור על משי של ויצו משרת לעיתים את המטרה הזו...

לדמעה הקטנה דמעות קטנות הופכות במשך הזמן לנהר אדיר של כאב שוטף מכף רגל ועד ראש. גם אני רוצה אמא שאין לי שמעולם לא היתה, אבל אין לי אשליות לקבל אותה יותר אמא זה משהו שנולדים איתו. מתוך הכאב הנורא, מתוך החסך האימהי הנורא שלי, ילדי זוכים היום לקבל אמא נהדרת לא בחומריות שאין לי, אלא באהבה בקבלה שלהם ללא תנאי, האהבה שאני מקבלת מהילדים המדהימים שלי כואבת לי לפעמים, היא מראה לי מה היה חסר לי כל השנים, אבל גם מפצה אותי על החסכים. אני מאחלת לך אהבה גדולה ואמיתית לא חשוב ממי, העיקר שתהיה זאת אהבת אמת