סליחה שארוך.....

קצט מאתמול וקצט מהיום ברגשות מאורבים ,אני מרגישה יותר טוב,אולי כי גם הבנתי יותר ואולי כי גם אני שבועיים במקום החדש והוא כבר לא כל כך חדש,ומקירים את הצוות ונותנים אמון יותר. בלילה חשבתי אל דברים שאני מרגישה כבר כל כך הרבה זמן,אל המקום הזה שאני נמצאת בו שנים אל גבי שנים, את המקום הכואב והקשה,המקום הבוכה והמתסכל ,המקום שמרגיש רע ורוצה כל כך למות... אני עוד מאט שנה רושמת כאן בפורום,אני יודעת זאת כי עוד מאט יש לי יום הולדת... שנה שנתתם לי להרגיש שיש לי משפחה,שיש לי אותכם קרובים ומחבקים ונותנים בי אמון ונותנים לי כוחות,גם אם אני בועטת וצועקת ונשברת ונופלת ו... ההיתם איתי. המחשבות שלי רצו לדברים שקראו השנה הזאת,אל המעברים הגדולים שרובכם אבר יחד איתי,אל השנה הזאת שהיו בה הרבה נפילות חזקות,נסיונות אובדניים,גבולות אדומים שחציתי ביחס לגוף שלי ,ביחס לבריאות שלי ועדיין אתם איתי,לא ניגעלים,לא דוחים אותי,רוצים באמת ובתמים שיהיה לי טטוב ואל זה כל יום אני באמת מודה,שקימים אנשים אם קושי משלהם ויחד אם זה רואים את האחר,זה יותר ממקסים בעיניי. אני יושבת כאן במקום החדש ,אחרי האישפוז ודברים קשים שאברתי שם ועוד ליפנאי וחושבת איך לאט לאט אני מנסה לשחרר את כל זה ממני,לשחרר ולתת לו מקום אחר בנפש שלי,מקום קטן יותר... אולי בגלל שאני בעיר אחרת,קרובה לים שהאמת לא ממש מסמל בשבילי עדיין משהו מיוחד, אבל המראות אל הבוקר חזקים ויפים לי כל כך. אני לומדת כאן לתת לעצמי היזדמנות,עוזרים לי ממש ואני נותנת שיעזרו לי,נותנת לאנשים להיתקרב (אנשי צוות) נותנת אמון שאפשר אחרת. נותנים לי חיזוקים אל מי שאני ומה שאני ויכול להיות שבאמת כמו ילדה קטנה ההיתי צריכה את זה ועדיין צריכה את זה, להגיד לי שאני בסדר,שאני לא לבד, שלא משנה מה יהיה אנכנו כאן איתך נאבור את הקושי,שאולחים איתך יד ביד גם במקומות הרעים,מחזקים עצלי את המקומות הטובים ,היפים... אני יודעת שיש לי עוד דרך ארוכה,אבל היום אני כבר מרגישה יותר טוב,שאני לא רוצה להיות מנוטקת כמו שבוע שאבר ,זה רק מרחיק אותי מהכל,רק מרחיק אותי יותר מהילדים שלי. ואל הילדים שלי המקסימים,אני לומדת שאכשיו אני לא יכולה לגדל אותם,שאולי האקשנות שלי והרצון שלי שהם יהיו איתי כי הם יתנו לי את הכוח זה לא נכון, זה אפילו לא בסדר,הבנתי שאני לא יכולה לחשוב שהילדים שלי היקרים לי כל כך יכולים לתת לאמא שלהם כוחות,הם הילדים שלי והם צריכים אותי והתפקיד שלי זה לתת להם את ההגנה והביתחון ולא אפוך,אני לא מוותרת אליהם,אני רק חושבת אל זה שיש מלחמות שניאלתי אם עצמי שלא ממש היו מכובנות נכון,אני רוצה לתת לילדים שלי את המקום שבו הם יכולים להרגיש בתוח ומוגן,הם יכולים לספר ולהיתמך בי,לחיבוקים יפים וטובים... את אבא שלי אני מנסה לאשאיר מאחור, אם כל הקושי שבזכרונות הלא רחוקים שלו,אבל אני משתדלת, אני מנסה לראות את הדברים האחרים,לתת לעצמי יותר מקום. אז לכל אחד ואחד מיכם אני שמחה אל המקום הזה שבאמת לימד אותי,שיותר נכון עזר לי ללמוד,שלא ארים ממני ידיים וכל כך היה לי חשוב לרשום את זה,לרשום לכם שהמילים גם אם וירטואלית חשובים לי כל כך. אתם חשובות אוהבת את כולם

עמיתוש מתוקה מרגש אותי מאוד לקרא את כל מה שכתבת , באמת מרגישים שאת מרגישה טוב יותר , איזה יופי !!!! אני כל כך שמחה בשבילך ,שמחה שאת מאפשרת שיעזרו לך , שמחה שאת מתחילה להרגיש שהמקום טוב ובטוח בשבילך שמחה שאת מרגישה שאת רוצה להשתקם כדי לטפל בילדים כי הם בהחלט זקוקים לך כאמא נהדרת שאני בטוחה שאת ,והם בטוח ישמחו כשאת תרגישי טוב יותר ותוכלי להיות איתם כבר לתמיד ,ולתת להם את האהבה שיש לך לתת להם , את הבטחון ואת ההגנה , את התמיכה שלך , את הכל , כל מה שתוכלי לתת להם ממקום ששם גם את כבר תהיי חזקה !!!! ולא חשוב כמה פעמים נופלים כל עוד את זוכרת שתמיד אחרי הנפילה את יכולה משם לקום ,אי אפשר למנוע נפילות , אפשר רק לזכור שכל מה שאת עוברת עכשיו הוא טיפול שיעזור לך לעמוד יציבה על שתי רגליים , ושזה רק מצב זמני ,עכשיו זה הזמן שלך לטפל בכל הכאב הגדול , בכל מה שגרם לך להיות במקום שאת נמצאת בו עכשיו , אני מאמינה בך עמיתוש , אני יודעת ומבינה שמאוד קשה לך אבל הקושי שלך עכשיו רק יביא אותך למקומות טובים יותר מאשר היית בהם קודם , אז תני להם לעזור לך , תעזרי להם לעזור לך כדי שתרגישי טוב ונהדר כמו שרק מגיע לך להרגיש , מחבקת בחום מתוקה - את אמיצה וחזקה , את עוד לא רואה את זה , יבוא עם הזמן חטולית

עוד משהו , את בהחלט יכולה להיות גאה בעצמך על המאמצים שאת עושה כדי לזכות בחיים טובים יותר , אני גאה בך מאוד , זה בכלל לא פשוט חטולית

כמה טוב לקרוא אותך פשוט מרגש אך מכל הקשיים שאת עברת ועוברת... את מוצאת את הכוחות העצומים האלה להתמודד , להבין וללמוד על עצמך וגם לכתוב ולשתף אותנו! תאמיני בעצמך ביכולות ובכוחות שלך ואת תגיעי לכל מקום שתרצי כל הכבוד לך!!!!! והרבה הצלחה וכוחות להמשך אידה