אין נושא

הבכי הוא גדול וכואב אתמול רשמתי מכתב,מכתב אל דברים שנורא קשים לי,אל הילדים שלי ,אל העבר שלי,אל דברים שהיו ואל דברים שאני לא מצליחה לראות,היתה לי היתלבתות אם לרשום זאת כאן,אולי כי אני עדיין לא שלמה אם מה שרשמתי,אם השאלות אל החיים שלי או יותר נכון לומר אל המוות שלי. אני יודעת שיש לי שניי ילדים קטנים ומקסימים ,אבל מרגישה שאני צריכה להיפרד מהם ואז אני רואה את אמא שלי מול העיניים ומרגישה את הכאב ולא רוצה שילדיי ירגישו כך והכל שוב מתבלבל,אמרה לי הפסיכאטרית שלי לנסות ולנוח מהכל,לא להיות מוצפת,לא להיכנס למערבולת הזאת ופשוט להירגע,שאני לא יתמוטת,שאני לא יהיה במצב קשה כמו ביום חמישי שאבר,להיות מנוטקת והכל היה יותר מידי,אז אני מנסה,מנסה לנוח,מנסה להירגע ולא ליפול,אמרו לי לדבר במקום לשתוק,להגיד במילים את מה שהגוף שלי חונק כל כך חזק,להוציא החוצה ולא לשתוק, אבא שלי אמר לי לשתוק ואני ילדה טובה שוטקת כי אבא אמר, דבילי אני יודעת,ועצוב שאני רחוקה ועדיין מרגישה נשלטת בשלט רחוק אל ידי אבא שלי,הוא אמר,הוא עשה,הוא הפחיד והכל הוא והוא ושוב אני נעלמת לא מוצאת את עצמי. אסור להיות יותר מידי באומס ריגשי ,אומס נפשי,אבל איך אפשר? לא רוצה להיכנס להתכף פסיכוטי ,כי אמרו לי שמכאן אכשיו זה ממש לא בעיה ומה שקרה חוץ מניטוק זה פסיכוזה קלה,אני עדיין לא מצליחה להבין מה זה אומר,אני רושמת בכנות אל הדברים שקוראים לי,אל דברים שאני צריכה להיתמודד וזה נורא קשה,קשה לי להוציא את המילים החוצה,להוציא את המילים שנורא קשים לי לשמוע אותם,מה זה אומר? מה זה אומר כל הדברים האלו? אני פוחדת אני פוחדת מידי אני מרגישה שאני אולחת לאיבוד קשה לי באמת.... מה אני עושה אלוהים? מה אני עושה?

עמיתוש יקרה אל תחפשי נושא , את הנושא , עליך מדברים , על הרגשות שלך מדברים ועל כל מה שעברת , שבגלל זה את נמצאת במקום שבו את נמצאת , וזה לא דבילי בכלל שאת לא יכולה או פמחדת לדבר או לשמוע את כל המילים הקשות שאת צריכה לומר ולא מסוגלת ,אבא אמר , נכון , מילים קשות שנחרתות כל כך חזק בנשמה , בלב , ברגש ואת עדיין שם , במקום שאבא אמר ולא פשוט להוציא אותם ,הם אומרים לך לכתוב זה נהדר לכתוב מילים שקשה לדבר אותם ,הם אומרים לך לדבר , מאוד חשוב לדבר את הכאב החוצה ,אם את הולכת ומסתגרת בתןך עצמך הכאב רק מתגבר והפחדים ממשיכים להשאר במקום שלהם , את לא מתקדמת בטיפול ורק מרגישה רע ,תנסי כמה שאת רק יכולה לדבר או לכתוב את מה שקשה לך לומר במילים , את שומעת מילים שקשה לך איתם , תבקשי שיסבירו לך למה הם בדיוק מתכוונים ואולי כך לא תרגישי שאת הולכת לאיבוד , חיבוק גדול מתוקה -ותחזיקי מעמד חטולית

כואבת אותך לא קל להפרד מתחושת השליטה הזו - גם מרחוק כך הוא הרגיל אותך, בתיחכום רב הוא גרם לך להיות נישלטת. לאבד זהות לעשות את רצונו. זה הדבר ההכי נורא שהוא עשה לך, האדם שבאופן טיבעי ונורמאלי היית אמורה לסמוך עליו, שהיה אמור לספק את כל צרכייך, לתת לך כלים ללמוד, להיות עצמאית בעולם הזה, בגד בתפקידו, יצר את התלות הזו, לקח ממך את החופש. ועכשיו עליך ללמוד לאט לאט בסבלנות רבה לבנות לעצמך חיים עצמאיים חיים משוחררים מהפחד, משוחררים מכל מה שהוא גרם לך להאמין - כאילו שאין לך שום סיכוי לשרוד בלעדיו ולכן את חייבת לעשות כל מה שהוא מבקש. אז עכשיו יקרה את לא חייבת לו כלום , את במקום בטוח, זה הזמן לאפשר לעצמך לצמוח. תרשי לעצמך, אל תפחדי, יש לך עכשיו את התמיכה וכשתרכשי את הכלים האלו - תראי שעוד הרבה דברים יסתדרו - סבלנות יקרה , נפש לא מתקנים ביום וגם לא בשנה - אל תייאשי . מחבק -ליז