הודעת זו שירשתי לשחף ואידה למטה אבל היה לי חשוב-

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

06/01/2008 | 13:48 | מאת: ...

לא שחף זה בסדר גמור- לגמרי הבנתי את זה שבטעות ה"לא" נשמט.. עכשיו אני זו שצריכה לבקש סליחה על ההתנהגות הדוחה שלי ועל הדברים הנוראים שאמרתי. האמת כבר מס' ימים אחרי שכתבתי את ההודעות בנושא פחדתי להיכנס יותר למחשב. למה? אחרי יום התחרטתי על כל העניין אחרי שפעלתי בלי שליטה. בואי נגיד שהכעס השתלט עליי פתאום כמו מפלצת עד שהפכתי בעצמי למפלצת ופגעתי באנשים ובעיקר בדמויות טיפוליות. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. תמיד אבל תמיד ובכל מע' יחסים גם עם פסיכולוג/ית איכשהוא אני נכנסת לנישה הזאת של הדחויה שמנדים אותה פתאום ומסובבים לה את הגב. זה כאילו ובגדו שוב באמוני רק שהפעם אני לא רוצה להיות יותר קורבן אז אני מפגינה כוח ושליטה ו..פוגעת בחזרה ז"א מפעילה את אש התותחים. אני זועמת ופוגעת במי שלא צריך בכלל לפגוע. ו..אח"כ מתחרטת ומתביישת ועם רגשי אשמה כבדים שפגעתי. אילו הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור.. אבל באמת אני מרגישה שזה לא מגיע לי שבכלל התייחסת אליי, שחף. ואם עשית זאת- למרות התנהגותי המבישה אז זה ראוי מצידי לציון לשבח. אני קצת בקיאה בקורותייך ויודעת שאת מתעתדת להיות מטפלת. את תהיי מטפלת שחבל על הזמן. את חכמה ורגישה ומבינה סלחנית ואמפתית ואם נתקלת ב"מפלצת" כפוית טובה כמוני (כי קיבלתי כאן אהבה ותמיכה ובכל זאת - הרסתי את הכל) למרות זאת, טיפלת בהצלחה ברגשותיי הקשים -זה סימן שעברת מבחן מעשי קטן מהחיים ב- ג -ד- ו -ל. את- המטפלת של העתיד. איתי- הצלחת (ואני לא ממש קלה). לא פעם איתגרתי דמויות טיפוליות- מי בכלל יכול עליי. אה..ובהזדמנות זו אומר שדבריי שמופנים אלייך מופנים באותה מידה לאידה. אידה- לא הערכתי אותך נכון. חשבתי עלייך דברים זוועתיים ונוראיים לאחרונה. דבר קטן וחסר חשיבות שעשית בלא מתכוון גדל ותפח אצלי לכדור שלג של בגידה באמון. את בסה"כ בשבילנו בהתנדבות ובזמנך הפרטי. לא יודעת מה עיוות לי את הראייה. זה פתאום קפץ עליי. אני במקומך הייתי מוחקת את כל ההודעות שלי אבל גם את היית סובלנית כלפיי גילויי כעסי המתפרצים וקיבלת את זה בהבנה והיית שם בשבילי ו..הפתעת אותי! למרות שלא היה מגיע לי. בין אם אתן ידעות מהי זהותי האמיתית (וסביר להניח שלא ממש קשה לנחש מי אני) ובין אם לאו, תודה לכולכן (בעצם לכל בנות הפורום הנהדרות שהיו עדות למחזה לא רק לשחף ולאידה) שלא חשפתן את זהותי האמיתית בצורה מבישה שהייתה קרוב לוודאי "נדונה לסקילה" תודה, אבן נגולה מעל ליבי. (בסוף מסתבר שאני זו שסקלתי את עצמי באבנים והענשתי את עצמי בנידוי וחרפה סתם). אבל אני באמת אוהבת אתכן...

06/01/2008 | 15:52 | מאת: ליאה

שלום לך, קראתי את השרשור למטה. והתחושה החזקה ביותר שהיתה לי כשקראתי את הדברים שכתבת שאת חווית כאב עצום. תראי, גם אני פעם, לפני המון זמן, כתבתי הודעה באיזה פורום ולא ענו לי. הרגשתי נורא. ההרגשה של הדחיה מוכרת וקל מאוד להשתחל לתוכה מחדש ולהכריז בקולי קולות - הנה - שוב דוחים אותי. לאף אחד לא איכפת ממני. אני לא חשובה וכו'. במשך תקופה לא העזתי לשלוח הודעות בפורום מפחד שמא 'לא יענו לי'. הבנתי, במשך הזמן, איך לשייך את הרגשות האלו לעבר. כשאני נכנסת לסרטים האלה אני עוצרת ואומרת לעצמי - אני כבר לא אותה ילדה קטנה. המנהלת של הפורום היא לא אמא שלי שתרוץ אלי ותנשק אותי היכן שקבלתי מכה ותחבק אותי חזק. הציפיות מהסיטואציה הוירטואלית חייבות להיות ריאליות עד כמה שזה יכול לאכזב עד כאב. כנ"ל לגבי כל שאר הבנות האחרות. הן משתדלות להגיב באיכפתיות (כפי שאני חוויתי כאן) ובאותנטיות, מייעצות ומשתפות מנסיונן, מעודדות ומחבקות וירטואלית. אבל זה כל מה שפורום בעצם יכול לתת. זה לא מספיק לפעמים. זה נכון. ואז צריך להיעזר במקורות הרגעה אחרים. פורום תמיד יהיה מוגבל במה שהוא יכול לתת. כל פורום תמיכה שהוא! חשוב שכתבת את ההתנצלות. חשוב שאת מבינה את התנהגותך. דרוש אומץ לכתוב התנצלות כזו. אני מקווה שתמשיכי לכתוב כאן. ליאה

06/01/2008 | 16:22 | מאת: חתולה

אז מה דעתך לפתוח דף חדש ולחזור ולקחת חלק פעיל כאן בין כולנו ? את יודעת שגם לתמוך נותן המון כוח נפשי , ופשוט תהיי סבלנית בעיקר כלפי עצמך כי מגיע לך , באמת !!! חטולית

06/01/2008 | 17:56 | מאת: שחף

קודם כל תודה על המחתמאות :) אני בכלל לא חושבת שאת "מפלצת כפויית טובה", כפי שכתבת אני חושבת שאת בחורה רגישה ופגיעה ושעקב הטראומות שעברת, רואה את המציאות בעיני אותה ילדה קטנה שננטשה קשה לך לסמוך על האנשים ואת מפחדת שינטשו אותך שוב וכל רמז של דחיה (גם אם הוא אינו אובייקטיבי) מעורר בך רגשות עזים והופך בעינייך לנטישה של ממש אני חושבת שמה שחשוב זה שתמיד תהיי מודעת לכך שאת עלולה להיכנס למצבים דומים לזה שהיה כאן וכשאת מרגישה שאת מוצפת, מרגישה דחויה וכועסת תבררי עם האנשים איך הם מצידם רואים את הדברים, מה הם מרגישים כי כמו כאן, יתכן מאוד שיתברר שהרגשת הדחיה והפגיעה זה משהו שהוא רק שלך ושהבן אדם שעומד מולך בכלל לא התכוון לכך שפירשת את מעשיו לא נכון ואם את מרגישה שאת מוצפת מדי ולא מסוגלת כרגע להידברות תני לעצמך זמן להירגע ורק אחרי שאת מרגישה שאת יותר רגועה ומסוגלת להקשיב לבן אדם השני ולהביע את רגשותייך בצורה לא פוגעת תנסי לדבר איתו אני מאמינה שברגע שתהיי מודעת לדברים עם הזמן גם תלמדי לזהות אצלך את הנקודות האלה וותהיי מסוגלת להתמודד עם המצבים הדומים ביתר יעילות בלי לפגוע בסביבה ובאופן עקיף גם בעצמך כל הכבוד על האומץ לחזור לכאן ולהתנצל זה דבר בכלל לא פשוט ואני חושבת שהיכולת הזאת לחזור ולנסות לתקן את הנעשה משמעותית ביותר אני מקווה שתוכלי לחזור להיות חלק פעיל מהפורום תמשיכי להיתמך ולתמוך באחרים ושבעתיד לא תפגעי יותר, אם לא תקבלי את כל התגובות הרצויות כי לא תמיד כולם פנויים להגיב אם זה מסיבה של חוסר זמן פנוי או שמישהו לא פנוי רגשית על מנת להגיב או כל סיבה אחרת תמיד תזכרי שזה לא משהו אישי נגדך שיהיה לך שבוע שקט ורגוע שחף

06/01/2008 | 22:48 | מאת:

אני שמחה באמת לראותך כאן שמחה לקרוא את דברייך ואת התובנות שלך , נכון שהפורום הוא לא טיפול , אבל הוא יכול לאפשר הרבה דברים שכוללים תמיכה, הבנה וראיה אחרת של מצבים התנהגיות וכ"ד, כמו כן אני מאוד רוצה שתאפשרי לעצמך את החויה המתקנת....ללמוד שאפשר אחרת, שמקבלים אותך, מבינים מכילים אותך ואת הכעסים ורוצים בחברתך כאן. מאוד קל להכנס למקום הנפגע המקום של הקורבן...ואז להפוך אותו למקום של התוקף, זה קל, כי למרבה הצער את נוהגת כך מתוך חויות העבר, חויות קשות וטראומטיות... מקבלת את דברייך מחזקת אותך על שחזרת ואמרת את הדברים ומצפה לראותך איתנו ותזכירי שלא תמיד מה שאת רואה- מרגישה אני (כנראה גם האחרות) רואה ויודעת אם לא אמרת לי....במילים....לכן יש בהחלט מקום להשב את תשומת ליבי.... כאן בשבילך אידה

07/01/2008 | 17:59 | מאת: שחף

בו מופיע קטע מהספר "ללמוד מן המטופל" מעת פטריק קייסמנט מאמינה שהוא יכול לתרום לך http://www.upfree.net/8819246 שחף

08/01/2008 | 14:47 | מאת: ליז

תודה , (גם בשבילי ... נכון??? :-) .... יקרה , אין ספק שללמוד על התהליך הטיפולי יכול לתרום המון אפשר לחשוב שאם אני מבינה לאן חותר המטפל אז אני יכולה בכלל לטפל בעצמי אבל אני רואה את זה אחרת בזמן הטיפול אני משתדלת כמה שיותר להיות האני העצמי האוטנטית ובהסתכלות מהצד או אחרי הטיפול כשמסכמת לעצמי מה קרה מאוד נוח לי לגלות שהעניינים מתגלגלים לפי תאוריה מסויימת שזה לא רק אצלי שזה לגיטימי להרגיש כך שהמטפל יודע מה הוא עושה והכי חשוב, שיש דרך להשתחרר מהרגשות האלו תודה שחפית ובהצלחה לך ..... יקרה, בגילוי העצמי