נקודות האור של השבוע
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
פותחת את השירשור למחר כדי שיהיה זמין לכל המעוניינים בטח אשן עד מאוחר אז אצטרף מתישהו בהמשך עכשיו עייפה מדי
מממ.... נשימה, נשיפה, מממ... נשימה, נשיפה.... חייב להיות משהו.... השבוע ניגמר, התגברתי על העייפות , יש הצלחה מקצועית בתחום הטיפולי והקליינטורה גדלה - אמנם בקצב איטי. אך זה מה שנכון לי עכשיו - לא יותר מדי עומס.... מצאתי :-) ישששששש....... שבת שלום כלם - תודה שחף יקרה
כשאת מכניסה אוויר, יש תהליך .. -רמת החומציות שהגוף מזהה באמצעות הפחמן הדו חמצני -זוהתה רמת ה co2 גבוהה בדם -נשלח שדר למוח -המוח מקבל את המידע ושולח שדר בחזרה -לשרירים הבין צלעיים ולסרעפת להתכווץ -הם מתכווצים ומעלים את הצלעות כלפי מעלה -ואז, נפח בית החזה עולה ולחץ האוויר קטן -יש רצון להשוואת לחצים והאוויר נשאף פנימה לריאות ולנאדיות בנאדיות (שאילו חלקיקים קטנים שנמצאים לך בריאה) יש מעבר של חמצן מהאוויר שנשאף פנימה ועובר מהנדאיות לכלי הדם, ומכלי הנדם עובר co2 לנאדיות.. וזה נקרא "דיפוזיה"= שזה בעצם, מעבר של חומרים מהריכוז הגבוהה לריכוז הנמוך ע"מ להשוות לחצים. ולאחר מכן.. את מוציאה אוויר.. "אקספריום". עדיין רמת ה co2 גבוהה בדם -נשלח שדר נוסף למוח -המוח מקבל ומעבד אותו -שולח שדר לשרירים הבין צלעיים ולסרפת להרפות -הם נרפים ונפח בית החזה קטן ולחץ האוויר גדל. -יש רצון להשוואת לחצים והאוויר נשאף החוצה.. בדיוק לומדת על "תהליך נשימה תקין" הייתי חייבת לסנן לעצמי ת'חומר.. וכשקראתי אותך. פשוט נזכרתי בזה.. בכל מצב, גם אם לא הבנת/הבנתם.. לא נורא.. סתם חירטטתי.. נקודת אור יחידה שיש לי זה שהצלחתי בפעם הראשונה להכניס עירוי.. וישר נכנס לווריד.. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1153814&passok=yes יש לי מבחן שבוע הבא, ביום שלישי מקווה להצליח ולכם שבת שלום
* בתחילת השבוע שיתפתי את הכיתה בטראומות שעברתי בילדות וקיבלתי את התגובות ההכי חמות ותומכות שרק יכולות להיות. זו הייתה חוויה מאוד חזקה ומשמעותית. * השבוע בעבודה מעשית, למרות שגם הפעם הועלו נושאים מאוד קשים, כבר לא הגבתי כל כך קשה כמו בפעם שעברה. אומנם נשארתי עם הדברים במהלך היום, אבל זה לא הפיל אותי. כנראה בגלל שהייתי יותר מוכנה לזה נפשית. * אתמול הייתי מאוד עייפה והיה לי מאוד קשה לצאת שוב מהבית לשיעור ציור, אבל לא וויתרתי לעצמי ובכל זאת הלכתי. * למרות שאני בקורס של ציור פיגורטיבי, אתמול ציירתי משהו אקספרסיבי כי זה מה שהתאים לי באותו רגע. מחכה לעוד נקודות שלכן שתהיה לכן שבת רגועה שבת של מנוחה ופינוק עצמי שחף
שלי * הייתה לי שיחה עם המדריכה שלי לפרקטיקום והשיחה הייתה ממש טובה וזורמת . אני מרגישה ששחררתי מה שהיה צריך. * השגתי שיעורי עזר במקצוע מסויים * הייתה לי שיחה טובה עם החבר * חברים ומשפחה שתמיד איתי שב'ש
אז ככה... הצלחתי להוציא את עצמי מהבית, אמנם עם בעלי, ולא לבד, אבל הלכתי איתו לשוק, ונהנתי מכל רגע בין הדוכנים של יום חמישי. למעשה מצאתי את השוק כל-כך פואטי, שחזרתי לכתוב את הספר שלי. ביום חמישי אחרי הצהריים, הודיעו לי, שכל הבדיקות בעיקרון טובות, ואני לא חייבת בבדיקות נוספות - ייייששש!!! - אני צריכה רק תוספי מזון טבעיים, אבל אני לא מסוגלת להכניס לפה עוד תרופות, כי זה הולך ככה: תרופה אחת, מיועדת למנוע התקפים של מחלת-הנפילה, אבל דופקת את הכבד והקיבה...- תרופה שניה, מיועדת לטפל בכבד...- תרופה שלישית, מיועדת לקיבה, אבל גורמת לבעיות בנשימה...- תרופה רביעית, זה לטיפול בנשימה...- תרופה חמישית, מיועדת לתמוך בכל השאר, אבל גורמת לתחושת עייפות ומפריעה לפעילות יום-יומית...- תרופה שישית, זה בשביל להחזיר את המרץ לגוף...- ו... די, לא יכולה יותר תרופות! ו... זהו. הלוואי ואני לא אצטרך יותר תרופות... הלוואי ואני אמשיך עם הכתיבה, בלי הפסקות יותר... הלוואי ואני אסיים את הספר הזה כבר... ובנוסף לספר הזה, הלוואי ואני אצליח להעלות על הדף את הספר, שאני חולמת לכתוב! ויותר מהכל - הלוואי שבני-אדם לא ידעו עוד סבל וצער לעולם!!! חיבוק חם לכולם שבת שלום ממני
זהב לבן, טוב לראותך איתנו... אני חושבת שכתיבת ספר היא נהדרת.. אך היא כנראה דורשת גם את ההפסקות וגם את ההשראה ממקומות מסביב מצטרפת לכל האיחולים לעצמך... בהצלחה אידה
