כנראה שכחתי סופית איך בוכים...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לפני כמה דקות אבא שלי סיפר לי שסבתא שלי נפתרה היום ואפילו עכשיו אני לא מצליחה לבכות איזה פעמיים הרגשתי שהדמעות עומדות לי בגרון אבל תוך שניה זה עבר ואין דמאות
הייתי עכשיו כמה שעות עם אבא, מתוכם שעתיים ישבנו רק שנינו ודיברנו. ופתאום נזכרתי שחוץ מכל הרגשות השליליים שלי כלפיו (שרק אותם הייתי מסוגלת להרגיש בחודשים האחרונים) אני גם אוהבת אותו, באמת אוהבת... פתאום לא היה לי קשה להישאר איתו לבד, פתאום לא נכנסתי לחרדה ולא נגעלתי מזה שהוא שתה, פתאום הוא היה קרוב, קרוב מאוד, אולי הכי קרוב בעולם... יכולתי להיות שם איתו ובישבילו. עם הכאב שלו, עם הזיכרונות שלו... עם אבא שלי...
היכולת הלזאת לשחרר את החסימות והעכבות הנפשיות בלי להותיר משקעים ועקבות, פשוט הקסימה אותי. שמחה למענך. שדה ניר. אגב אורחא: איך צלחת לבצע הפרדה בין תחושת הנועם והחמימות האבהית לתחושת הקבס וההקאה הפומבית? בשל מעשיו הנלוזים והזולים בעברך?
ואני בוכה... בוכה כמעט בלי דמעות... בוכה בעיקר בלב... והלילה לאט לאט הופך לבוקר ואני לא רוצה ללכת לישון לא יודעת למה אולי רוצה להיות עוד קצת עם סבתא שלי במחשבות
יש אור בחוץ והציפורים מצייצות... ופתאום הדמעות זולגות מעצמן...
מצטערת ומשתתפת באבלך וכאבך... רוצה לספר לנו על הקשר איתה? אבא חלש, כואב, אבא שחוזר להיות ילד שזקוק לאמא... זה לא משנה הגיל... זה לא משנה מה עבר איתה... הכאב שלו.... הכאב שלך... העצב שלו... הנזקקות שלו... אולי המיסו את הרגשות הקשים... ונתנו מקום לחוש את אותה אהבה... אהבה לאבא ... אהבה טבעית שקיימת לצד רגשות נוספים איתך... שמרי על על עצמך!!!!! אידה
אם תרצי לספר לנו קצת על סבתך? על האדם שהיתה..על הקשר איתה..על סיפור חייה... לגבי הקשר עם התוקף יכולה להבין את המקום של לנחם ולחזק ולהיות שם עבורו אולם עדיין אני נדהמת מהנורמליזציה של התופעה. מצאתי תמונה ישנה שבה אחותי ביחד עם עוד בני משפחה מצולמת ביחד עם הדוד שתקף אותה מינית היא כבת שלושים בתמונה הזו ואני מסתכלת ולא מאמינה מה מעטה הנורמליות של התוקף? הוא בתצלום מחייך...מתחבק... ואני מהצד שואלת למה הוא לא בכלא? אבל ברור לי שהאהבה הכה טבעית לדמות האב לפעמים גוברת. ואולי זה הכאב האמיתי שלו היה מאפשר לך להיות ילדה רגילה בבית רגיל היתה כל האהבה הזו זורמת בלי מעצור ועם גבולות. לא הילדה צריכה לשים את הגבולות המבוגר אמור לעשות כן מתוך אהבתו ושמירתו אותה ועליה. שוב משתתפת בצערך.
על תגובותיכן, על תמיכתכן ועל הצעתכן לשתף בקשר לסבתא שלי אבל לא, אני לא מסוגלת לפחות לא בשלב זה
