שלום בנות אני נפרדת לשלום

אני עוזבת בצער רב ממש בכאב נקשרתי אליכן ואני אוהבת אתכן מאוד. שחף היקרה תמשיכי לפרוש כנפיים . ליז היקרה וחתולה המדהימה.תמשיכו להעניק כל כך הרבה כח לכולן סמויה את יודעת איפה למצוא אותי במקרה הצורך. אידה תודה על הכל.שאר הבנות שתצליחו לראות את האור ולסיום דמעה היקרה. אם תנגבי את הדמעות תוכלי לראות את האור.הוא היה שם כל הזמן. את בעקשנות מסרבת לראות אותו.זה מה שאת רוצה להשאר בחושך כל הזמן? לכולם היו חיים קשים .נכון במקום להשבר צריך להתגבר.לא לוותר אף פעם. כשנמצאים לבד.בוודאי שקשה.אבל כשיודעים שהשם איתנו ואף פעם לא עוזב.גם אם אין לנו אפשרות להבין למה ואיך. אין עוד מלבדו אוהבת מאוד את כולכן בי נשבר לי הלב אבל זה הצעד הכי טוב בשבילי.הגיע הזמן שיהיו לי חיים חוץ מחיים וירטואליים שלום

בדיוק כשאני נכנסת....???? יום משרד אז יש אפשרות להגיב דנוש - מבינה אותך . לפעמים הוירטואליה מעודדת, מגינה, תומכת. ולפעמים קצת חונקת, מבלבלת, מחלישה... קדימה יקרה - בני לך חיים וחיזרי אלינו חזקה יותר - בוטחת במציאות, ומהמקום הזה - תומכת וניתמכת. המון אהבה - כוח ותיקוה - ליז

דנושה יקרה צר לי מאוד שאת עוזבת , כואב לי וחבל מאוד יכולת לשלב את חייך הרגילים עם החיים הוירטואליים כמו שכולנו עושות לכולנו יש חיים מעבר למחשב אנחנו באות לכאן רק כדי לא להיות לבד חוץ מהלבד שמרגיש לנו בחיי היומיום באות לכאן כדי להיתמך וגם כדי לתמוך בעוד נשים כמונו -נפגעות מכל הסוגים וכמובן שכולנו נקשרות כי יש לנו מכנה משותף , הפגיעות שעברנו והשם נמצא שם בכל מקרה , ואולי דווקא בזכותו יש לנו כאן את הבית הנוסף בית שיכול להכיל את הכאב שלנו בעזרת כל מי שנמצאת כאן , שום דבר הוא לא יד המקרה , הכל מכוון ,,,,,,,,והכל רק לטובה מרגישה כאלו לא קיבלת מספיק משוב או תמיכה ולכן את הולכת בכל מקרה יפתי , אין לי ברירה אלה לכבד את החלטתך , אומנם בלב כבד אבל זה מה יש , אני מקווה שאם תחליטי אחרת בכל זמן שהו שתחזרי לכאן נשמח לראות אותך בכל זמן שיהיה ,בבקשה , אל תישארי עם הכאב שלך לבד לפחות תנסי ללכת לטיפול , ואנחנו תמיד כאן !!!! להתראות מתוקה ושתהה דרכך צלחה בכל אשר תיפני ומקווה שתתחרטי מהר ובכל זאת לא תעזבי , אולי רק תקחי לך פסק זמן ? חטולית עצובה מאוד

מצטערת שהחלטת לעזוב.. אתגעגע אבל את צריכה לעשות מה שהכי נכון לך... ומילה אחת על מה שכתבת לי... אני לא בוחרת להשאר בחושך...ומכיוון שאת לא ממש מכירה אותי את גם לא יכולה לדעת מה עובר עלי ומה עבר עלי...האמת אני מרגישה אותך מעט שיפוטית כלפיי אז אולי אני מידי רגישה אבל אולי לא.. מאחלת לך המשך קל יותר דמעה

דנוש אני איתך באשר תבחרי ללכת.. בכל אופן קשה לי קצת להגיב בלחץ אבל בערב אני אכתוב לך למייל הפרטי.. היי חזקה... ו..חכי לי.. שומעת?? בלי לעשות שטויות!! תחכי לסמויה יש לי מלא מה להגיד לך, אהובה... אז.. תחזיקי מעמד בלעדיי במשך היום ואני אתפנה אלייך בערב אחרי שאשים את שני הפרחחים הקטנים שלי במיטות.. (וגם את הבעל..) יש לו עכשיו משחק מחשב חדש שנקרא מקס אז הוא יישב על זה בערב ןאני אהיה פנויה בשבילך..מהעמדה בחדר הילדים.. אז חכי לי..

למרות שרק הכרנו אני מצטערת לשמוע שאת עוזבת והולכת לך לדרכך למרות שאני ממש מבינה אותך גם אני היתי ועזבתי וחזרתי יש תקופות שצריך קצת להתרחק, קורה לכולנו שיהיה לך בהצלחה בדרך החדשה ומקווה לראותך שוב אחרי תקופה מחוזקת ואיתנה מכל הלב שבלולית

היי דנוש האמת, שאני מאוד מופתעת... כי חשבתי שהתמיכה של הבנות כאן עוזרת לך להתמודד... אני מבינה את הרצון להיות בקשרים עם אנשים לא רק דרך למסך המחשב ואני מסכימה איתך שזה מאוד חשוב יחד עם זאת אני רוצה לבקש ממך - אל תישארי לבד עם כל מה שאת עוברת ואם כבר לא תהיה לך את קבוצת התמיכה הזאת אולי תחפשי לך קבוצת תמיכה אחרת שלא תהיה דרך האינטרנט ואל תוותרי על הטיפול בעצמך ואת תמיד מוזמנת לחזור לכאן, אם תרגישי רצון או צורך בכך חבל לי שאת עוזבת את תחסרי לי מאוד ואתגעגע אלייך, ואני בטוחה שלא רק אני שיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתפני אליה שולחת חיבוק חם שחף

דנה יקרה את תחסרי לנו....כאן! נקודה למחשבה: כבר כתבתי זאת באחד השרשורים.... לא הכל חייב להיות שחור לבן או שאני כלללללללללללללל הזמןןןןןןןןןןןןןןןןןןן או כלל לא יש גם אמצע... מדיי פעם מקווה לראותך אידה