מנסה לכתוב,

רוצה לשתוק ולהכנס לשריון אבל משהו בי צועק החוצה לוקחת את הפאזל של חיי שמפורק לאלפי חלקים חלקם קרועים חלקם חסרים הרבה פינות לא שלמות מאבדת את השפיות שלי העבר ההוה כאילו התחברו ביחד אולי אני אלך לתחנה לבריאות הנפש בישוב ליד זקוקה לעזרה לא יכולה להיות בלי טיפול צריכה כדורים שיטשטשו את הכאב הגדול הזה צריכה אויר לנשום כי נחנקת אני מנסה לשרוד בתוך האי שפיות בחיים שלי בהתמודדות עם כל הקשיים לא יכולה לבד כבר אני צריכה שקט בראש כי הילדה צורחת לי בפנים אני צריכה להשתיק אותה אני צריכה להשתיק אותי מרגישה כמו מול הר ענק וגבוה ואני לא מצליחה לטפס אליו כי אין לי כח והיאוש עוטף ולופת אותי כל יום קשה לי להתמודד עם החוץ טוב לי בתוך הבועה שהיא סטרילית מאנשים מחשיפות מפגיעה רע לי בתוך הבועה כי היא חונקת מידי צריכה עזרה אני יודעת שאם לא אתן לעצמי יד אני לא אצליח להחזיק מעמד אני בתוך הכלא של עצמי צועקת מתוך הסורגים תעזרו לי ללכת כי נופלת

ולהביע בכנות את תחושת הבילבול, והכאב, הרצון להתמך והפחד מהתלות באחר, ועם הידיעה הברורה של מה שצריכה לבחור - גשי יקרה, קבלי את העזרה, די לסבל. יש שם חיים שלמים יפים (נכון לא תמיד קלים) שמחכים לך. מחבקת - ליז שהתגעגע נורא :-)

גלגלוש - את לא תיפלי , אנחנו כאן את לא יכולה להשתיק אותה , להשתיק אותך אולי הגיע זמנה לצעוק אותה -אותך את הכאב החוצה יש אי שם / תן לי יד מילים: יוני רכטר וענת גוב יש אי שם מישהו חושב עלייך מישהו רוצה אותך נורא יש אי שם יש אי שם מישהו חולם עלייך מישהו אוהב אותך כל כך יש אי שם אז אל תבכי הלילה השחר מחכה כבר מעבר לפינה השמש מסתובבת עכשיו לעוד תנומה אני מסתכל על פנייך את חלומך מלטפת קרן אור קטנה יש אי שם מישהו חושב עלייך מישהו רוצה אותך נורא יש אי שם. מילים: עלי מוהר תני לי יד אין לי מלבדך עוד בית אין לי מלבדך עוד אף אחד תני לי יד. תן לי יד כדי שלא אפחד בדרך כדי שלא אהיה יותר לבד תן לי יד. מושיטה לך יד יקירתי כדי שלא תהיי לבד והמון חיבוקים עוטפים ומגינים מתוקה חטולית ..

עצוב לי לשמוע כמה כואב וקשה לך, אני יודעת עם כמה קשיים את מתמודדת אני מאד מאד בעד עזרה, תרופתית ושיחות זה יכול לעזור לך להרים ולהחזיק את עצמך, וממקום של יותר כוח אפשר לגדול ולהתחיל לשקם אני פה מושיטה לך יד, דברי את הכאב, תפרקי קצת מהעול אל תשתיקי את הילדה, תני לה מקום, תני לה לדבר , להוציא , לשחרר חבקי את עצמך ואותה באהבה שולחת לך המון חיבוקים תרגישי טוב יקרה אוהבת שבלולית

ומתלבטת אם להרים את הטלפון למיון פסיכיאטרי במקום מגוריי לא מרגישה טוב מפחדת מעצמי ומפחדת מהם אף פעם לא הגעתי למקום הזה קשה לי ללכת לשם גם לבד יושבת מאובנת כאן ליד המחשב מרגישה שצוללת למטה

אולי תקומי לרגע תלכי ותעשי לך מקלחת חמה שתפשיר קצת את השרירים המקווצים מרוב המתח שתחמם ותרגיע את הנפש הרבה פעמים זה מאוד עוזר ואחרי זה אולי תדליקי לעצמך נר האור של הנר חם ומרגיע תשימי לך מוזיקה מרגיעה משהו שנעים לאוזן, אולי עם צלילי הים והדולפינים, אולי עם צלילי היער והמפל תקשיבי למוזיקה ותתרכזי בנשימות שלך נשמי עמוק ותשימי לב לכל שאיפה ונשיפה תנסי.... מה יש לך להפסיד? אולי זה יעזור.... שולחת חיבוק עוטף ומגן שחף

אני מצטרפת לשחפית על הרעיון למקלחת חמה מוסיקה מרגיעה כירבולית עוטפת דובי לחבק נר (אם לא תסכני את עצמך איתו) להשלמת האווירה. ואם יש לך בבית כדור הרגעה, זה הזמן! ואם כל זה לא עוזר, אולי שווה ללכת למיון לבקש עזרה תרופתית תעדכני מה קורה איתך חיבוקים גדולים אוהבת שבלולית

היי חומד גם אני בעד כל דבר שיכול לעזור לך להרגע אני גם בעד שתלכי למיון הפסיכיאטרי בלי פחד מפני שהם לא נמצאים שם כדי להזיק לך אלה כדי לעזור , מה שאת הכי הכי צריכה עכשיו , גם אם לא היית שם אף פעם תמיד יש פעם ראשונה ואולי גם התחלה ראשונה של משהו טוב לשם שינוי בשבילך אז מה דעתך לנסות לקבל עזרה שאת זקוקה לה ביותר עכשיו ואני שולחת לך המון חיבוקים חמים ואומץ לב חטולית

גל יקרה אני שמחה על ההחלטה! יותר מדיי קשה לבד וחבל אני חושבת שללכת לטיפול זה לקחת אחריות על עצמך על החיים שלך לשים עצמך במקום ראשון להבין שאי אפשר לבד המון בהצלחה ואנחנו תמיד כאן איתך שולחת חיבוק מחזק אידה