הצילו

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

15/12/2007 | 19:45 | מאת: דנה

אתמול בערב אחרי ארוחת שבת.נכנסתי שמחה וטובת לב למיטה. פתאום נבהלתי מאוד נכנסתי ממש לחרדה.ולא היה לי מושג ממה.עד עכשיו אני מבוהלת לחלוטין ללא שום סיבה הגיונית.אחרי הצהריים התחלתי לצרוח על הילד שלי. בסוף התייאשתי ושתיתי קצת וודקה כדי להרגע.וזאת אחרי שחצי שנה לא נגעתי באלכוהול למרות כל המשברים .היום בעלי מתוך דאגה נכנס למקלחת לראות מדוע אני מתעכבת שם כל כך הרבה זמן.הוא מצא אותי יושבת עטופה בחלוק.כשאני מחבקת את עצמי.הוא לא יודע ששנים אחרי כל מקלחת זה מה שאני עושה.אני לא יודעת מדוע ברגע שאני מסיימת להתקלח. אני מרגישה חלשה נורא פשוט נגמר לי הכח.ואני חייבת לשבת

15/12/2007 | 20:43 | מאת: חתולה

דנושששה יתכן וישנו זיכרון חבוי עמוק מתחת לכל שכבות הזיכרון ומתחת לחלוק הרחצה , עכשיו , לאחרונה כשמתחילים לצוץ ולעלות בך כל מיני שדים מכוערים ומעצבנים , לא יודעת , יתכן ויש משהו מאחרי כל התחושות שלך את מחבקת את עצמך כאלו ,,,,,,,,,,כדי למנוע אולי פגיעה או אולי מחבקת עם הפחד של אחרי ,,,,,,, לא רוצה להכניס לך רעיונות לראש , רק אם יש שם משהו , הכלללללל יעלה , ואת רק צריכה להיות מוכנה כי זה ישר פוגע בהגנות ריגשית , מפיל אותך אם את לא נזכרת אל תנסי בכוח , אם יש שם משהו זה כבר יעלה לבד שיהיה לך שבוע נפלא חטולית

15/12/2007 | 20:45 | מאת: ליאור

שבוע מקסים יקירה.... עכשיו כשאין לך מגפוני גבס, זוכרת את ההבטחה? מחר בבוקר על הבוקר!!!!!!!!!! ב מ ש ב י ר...... ברור?

15/12/2007 | 22:33 | מאת: דנה

מתחשק לי להיות חתלתולה קטנטנה ולהצטנף לידך

15/12/2007 | 22:28 | מאת: שבלולית

לא פשוט כשהזכרונות צפים ועולים.. גם לי קורים דברים מוזרים במקלחת מקווה שעכשיו את יותר טוב שולחת לך חיבוק לעידוד שבלולית

15/12/2007 | 22:32 | מאת: דנה

תודה שבלולית.מחזירה לך חיבוק בחזרה

15/12/2007 | 23:34 | מאת: שחף

מכירה את ההרגשה הזאת המיטה - הרבה פעמים הופכת למקום מסוכן ומפחיד בהרגשה הפנימית יודעת שזה משותף לנפגעות רבות יש במיטה הרבה דברים שיכולים לעורר את ההרגשה: המיטה מן הסתם נתפסת כמקום בו יכולים לפגוע בך בקלות - השהות במיטה מול יחסי מין, כמו כן במיטה את ישנה ואז את פגיעה וחסרת אונים, חוץ מזה המיטה זה המקום בו את חולמת והחלומות יכולים להיות מפחידים ביותר - הסיוטים ואחרי המקלחת גם אני הרבה פעמים מטעטפת, רק במגבת ולא בחלוק, ויכולה לשבת ככה דקות ארוכות עם עצמי. לפעמים מאוד קשה לי לקום ולצאת משם מקווה שמחר תקומי ליום חדש טוב יותר ושמח יותר ושכבר לא יהיה כל כך מפחיד מחבקת שחף

16/12/2007 | 11:04 | מאת: ליז

אם את עוד כאן, מצטרפת למקהלה - כן, מוכר כל כך, מעייף כל כך, וכשמודעים שזה חלק מהתהליך של לפתוח את הפצע אפשר (אולי) להתמודד עם זה יותר טוב. אני חווה את זה כל פעם כשנכנסת למיטה , בפעמים הראשונות פשוט הפסקתי לישון - ימים על גבי ימים - עייפות מצטברת נוראית, לאט לאט למדתי טכניכות להתמודד וגם חשפתי את הדברים שמסתתרים שם בתהליך הטיפולי - ממליצה על "להעיר את הנמר" ספר ממעולה להבנת התהליך של חשיפת הטראומה - אני קראתי והתחלתי לתרגל לבד, וכשנהיה קשה המשכתי את התירגול עם המטפל. צריך המון אמון לאפשר את מה שמוצע שם וכשמגיעים לדרגה הזו עם המטפל/ת קורים דברים מופלאים. מחבקת - ליז

17/12/2007 | 07:46 | מאת:

דנה יקרה כנראה יש משהו מתיש במקלת... אולי בתת המודע... וגם בפועל... אני מקווה שבעלך ידע לזהות את הצרכים שלך ולהיות איתך זה הדבר הכי חשוב לא להיות לבד גם ברגעים כאלה שהם כביכול כבר השגרה של אחרי מקלחת. איתך אידה