יצאתי אולי לכמה שעות ואולי

חוזרת מחר,עדיין לא ממש יודעת. רוצה לספר לכם קצט אל המקום שלי היום,אל ההיתמודדות הכל כך גדולה,האמת קשה לי,קשה לי לשבת כאן בבית הזה אחריי שאני מרגישה בו לא מוגנת ואחותי שהיתה אמורה להיות איתי אבל היא אלחה לחברה ואני לא ממש בכוחות לצאת החוצה ולהיסתובב,אתמול אבא שלי היה אמור להגיע לבית החולים והצוות ואחרכך אני להגיד לו שלא יתקרב אליי יותר ו... אבל יום רביעי כבר היתחלתי להישבר ויום ואתמול בבוקר כבר אמרתי שאני לא יכולה,נכנסתי להיסטריה והרגשתי שאני אומדת למות,לברוח מהכל,רציתי לברוח ואמרתי לכולם שאני נפרדת,שאני לא מוכנה שאבא שלי יבו,שאני פוחדת מידי,גם הם אמרו לי שהם איתי וישמרו אליי,כל כך פחדתי ,המקום שלי המחסום ,ההגנה שבניתי שנים אל גבי שנים נפרצו,אני מרגישה חסופה ופגיע כל כך,אני פוחדת לשבת בבית הזה,לא יודעת למה בכלל יצאתי היום,אבא שלי בסוף היתקשרו אליו להגיד לו שלא יבו,אבל רק זה שהזמינו אותו כבר היה לו ברור שהכל היתגלע,הסוד כבר לא סוד,הוא אמר לי שתקעתי לו סכין בגב,אני? אתם מבינות? בסוף "סיממו"אותי בכדורים כדאי שאני ירגע,אבל זה לא עוזר,אני יודשבת כאן אכשיו רואדת מהפחד,רואדת מהחיים שלי שהם בלי הגנה בכלל.... אוףףףףף קשה לי אכשיו

(((((((((((((((((((((((((((((((עמיתוש))))))))))))))))))))))))))))) תחזיקי מעמד... דמעה

עמתיש בוקר טוב אל תתני לדברים שאביך אומר להשפיע עליך , את נמצאת עכשיו המקום טוב יותר נכון ? שם שומרים עלייך , אז , תסמכי עליהם שלא יקרה לך רע , לפחות תחיי עם הרגשת בטחון שזה חשוב מאוד נכון , http://digitalman.co.il/show.asp?id=1839 שתרגישי טוב מתוקה , ואת לא לבד חטולית