אין זמן לכתוב צריכה לרוץ לעבודה מרגישה נסערת כל כך

היום בעבודה מעשית בקבוצה הבנות דיברו על התעללות ועונס שעברו ועל איך שזה משפיע על חייהן היום אלוהיםםםםםםםםםםם, איך מתמודדים עם זה???????? איך לא לוקחים את הדברים למקומות אישיים שלי??????? עכשיו כואב עוד יותר מקודם וזהו חייבת לרוץ, מאחרת שחף

הי שחף את יודעת בדיוק מה לעשות קדימה צאי לדרך

אבל אני לא :( אני לא יכולה לשבת שם ורק להיות אמפטית כלפיהן אני מזדהה יותר מדי אני כואבת יחד איתן כל הכאב שלי צף החוצה ומציף אותי מהראש עד כף הרגל אולי אפילו לא ברגע שאני יושבת שם, אלא אחר כך, ברגע שאני יוצאת משם בפורום אני למדתי לעשות את ההפרדה - איפה הכאב שלי ואיפה הכאב של האחר אבל לא כשאני יושבת מול הבנות שמדברות את הכאב שלהן כשזה לא רק מילים הכתובות על גבי מסך המחשב, אלא כשאני רואה ושומעת אותן והאמת כשאני חושבת על זה, גם בפורום לפעמים זה יותר מדי קשה בשבילי, ואז אני צריכה לקחת פסק זמן ולהתרחק ורק לאחר מכן אני יכולה לחזור שוב ולהגיב אבל כשהן יושבות מולי, אין פסקי זמן, אי אפשר לרגע להתרחק זה פשוט בא בבום אחד גדול וסוחף אותי פנימה ואז אחר כך אני מוצאת את עצמי על סף בכי ועם בחילות למשך כמה שעות כי אני כבר לא עם הכאב שלהן, אלא עם הכאב שלי, שלא כל כך קל לגרום לו להתרחק, להכניס אותו חזרה לקופסה השחורה ועוד יותר קשה, שכמה שאני לא כותבת, אני מרגישה שלא מצליחה להגיד באמת מה אני מרגישה, לא מצליחה לבטא את הכאב עד הסוף והוא נשאר תקוע בפנים וסוחף אותי למטה, אל מעמקי האוקיינוס, עם הכובד שלו ורוצה רק להמשיך לכתוב ולכתוב כדי לנסות להוציא אותו החוצה, אבל הוא עקשן יותר ממני, עדיין נשאר שם, לא זז מילימטר מהמקום שלו ודיייייייייייי, לא יכולה יותררררררררררר אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב ואת מי זה מעניין? מישהו יעשה לי הנחות??? עדיין צריך להמשיך בשיגרה עדיין צריך ללכת לעבודה עדיין מחר בבוקר צריך לקום ללימודים ושם שוב פעם להיפגש עם הכאב שלי פנים מול פנים ביצירות שאני אעשה מה, אני עשויה מבטון??????? כמה עוד אני יכולה להמשיך לספוג???????? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ההההההההההההההה................................................................................

מישהו כין אותך לכך לפני שנכנסת לקבוצה ? ידעת שזה מה שיהיה ואלה הנושאים שיעלו? אני חושבת שהכנה זה הדבר הראשון שאת זקוקה לו , לדעת לקראת מה את עומדת, להכין לעצמך אופציות פעולה...מה עושים אם......? מה עושים אם קשה? נושמים? מנסים להסיח את הדעת? אולי לצאת? לאחר מכן לדבר ולדבר ולדבר...לעבד את שהיה שם, מה קרה לך.... בהצלחה ואנחנו כאן אידה

המדריכה שלי בעצמה לא ידעה את כל מה שעברו הבנות היא לא ידעה למשל שהן עברו אונס ידעה על התעללויות אחרות ושם בקבוצה לא היה צורך לנשום או לצאת שם עוד לא הרגשתי עד כמה זה משפיע עלי התחלתי להרגיש רק אחרי זה כשכבר יצאתי לכיוון הבית, כשנשארתי לבד עם עצמי ובעצם גם אם בזמן שהן דיברו, זה היה מציף אותי לצאת למשל, זאת לא אופציה הן מתייחסות אלי כאל אחת מהצוות אם הייתי יוצאת בזמן שהן מדברות היו מרגישות שאני בוגדת, נוטשת ואחרי זה, לא כל כך יש עם מי לדבר וגם כשמנסה, זה לא עוזר יש הרגשה שלא ממש מבינים מה זה עושה לי והתגובות שמקבלת לא בדיוק עוזרות וגם אין זמן לדבר כי אני עובדת אחרי זה ולמחרת אני לומדת מהבוקר עד הלילה האמת שבדיוק אתמול לפני הקבוצה סיפרתי למדריכה שלי מה עברתי בילדות והיא הבינה בדיוק מה זה אמור לגרום לי להרגיש אמרה לי אחרי הקבוצה שדאגה לי וכל הזמן הסתכלה עלי לראות איך אני אבל בגלל ששם עוד לא בדיוק התחלתי להרגיש את הכל בלוא העוצמה גם לא ממש דיברתי איתה על איך שזה השפיע עלי הייתה לי יותר תגובה של לעצור אותה ולא לגעת בכל מה שקשור אלי ישבנו אחרי הקבוצה חצי שעה ודיברנו רק על הנושאים שעלו - היא רצתה לכתוב לה הבנות אמרו ועזרתי לה, כי אני זכרתי יותר טוב ממנה ובד"כ גם אין לנו זמן לשבת אחרי הקבוצה, כי יש לה טיפולים אתמול פשוט אחת המטופלות שלה הייתה חולה וגם קשה לי לדבר על עצמי ישר אחרי כי אני עוד לא מעקלת ושמה קיר אז בעצם מה שאני יכולה בנתיים זה בעיקר לכתוב כאן אתמול בלילה גם ניסיתי לכתוב שיר לא ממש יצא לי לא אהבתי את מה שיוצא אבל זה קצת שיחרר משהו בפנים והרגיע לפחות לבנתיים

אז קצת פיסלתי וקצת דיברתי וקיבלתי חיבוק וזה עזר! :)

והנה עוד חיבוק נישמע ממש קשה אולי אפשר לדבר עם מנהל\ת הקורס ולדון בקושי ואולי אפילו לקבל איזה ליווי נוסף - תמיכה אוהבת -שבת שלום ומנוחה לך יקרה

טוב לראות חיוך..... וששתפת וחיבוק כל הכבוד לך זה לא פשוט כשהייתי סטודנטית ולקחתי לראשונה קורס על פגיעה מינית המרצה וגם מטפלת דגולה התחילה בהרצאה ארוכה על מה שזה יכול לעשות לנו הסטודנטים וידעה את הצורך לדבר ואפשרה זאת לכולם בכל זמן לא קל גם למטפלים, מדריכים וממרצים עם הנושא לא קל להכיל אנישמחה שיכולת לשתף ומקווה שעוד יהיו הזדמנויות שבת שלום אידה