אין לי אפילו טיפת הומור היום:(

עקב מעשה קונדס של בעלי .הגבתי רע מאוד צרחתי לו שהוא מפגר.אני לא נוהגת לנבל את הפה.הוא דרך לי על יבלת כואבת במיוחד.זה הזכיר לי משהו שממש לא רציתי לזכור. הופיעה מול עיני זגוגית אטומה שהתנפצה פתאום לרסיסים ומאחוריה עמד שד מגעיל שחור וגדול. כמו רובוטריק .אף אחד לא הזמין אותו.מתועב הבנתי מדוע אני מתעבת את עצמי .מדוע אני לא יכולה לפעמים להביט לי בעיניים אין לי שום כלים להתמודד איתו מי אמר לך לבוא ?מה קפצת פתאום? אני עצובה מאוד מרגישה אבלה וחפויית ראש דנה דנה אכלת אותה בגדול.אף אחד לא אמר לך לשחק בנדמה לי

תקשיב טוב מנוול.אני אביס אותך.אני אנפץ אותך לרסיסים.לא ישאר ממך כלום. אני אמחה כל זכר שלך.אני אעקור לך את העיניים.ואשבור לך את האצבעות מתועב שכמותך.

דנוש הנה לך כלים כדי להרוג את השד הענק המגעיל , המתואב http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/4e/Axes01.jpg למה את חפוית ראש ? אבלה ? הרי את לא אשמה !!!! יכולה , או רוצה לשתף ? אני כאן מתוקה , והבמה כולה לרשותך , אם מתאים לך ,,,,,,,,,,, חטולית

תודה חתולית בדיוק מה שהייתי צריכה .כמה כלי משחית. את מבינה התחלתי את הטיפול.השדים היו צריכים להתגלות מהקטן לגדול. את השד הזה אני מכירה טוב מאוד .התעלמתי ממנו כל הזמן.אני רואה את העיניים שלו במראה לפעמים .אני עדיין לא יודעת אם היה משהו.חוץ מהתעללות.ואני מקווה שאין ולכן לא אמצא.הייתי מעדיפה להתמודד עם זכרונות של קבוצת כדורגל ולא זה.רק לא זה.