:(

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

11/12/2007 | 15:51 | מאת: דמעה

כותבת כאב בכל מיני מקומות..ועונים לי..."אני איתך"..ושולחים לי חיביקים וירטואליים... (((())))....ואני מרגישה הכי לבד שאפשר...ואני יודעת...באמת שאני יודעת שאני לא מאפשרת יותר מזה ובכל זאת מרגישה כל כך לבד...היום ראיתי תוכנית בטלויזיה ואיזו מטפלת חיבקה מישהי..חיבקה אותה חזק..ממש החזיקה אותה בזרועותיה...והמטופלת אמרה שזה כל מה שהיא אי פעם רצתה...רק לנוח ככה בזרועותיה של מישהי שבאמת אכפת לה...ואני כל כך הזדהיתי איתה..ולמה אני לא מצליחה לאפשר לעצמי את זה?? מרגישה אבודה ולבד..והמטפלת שלי נעלמה לי...וזקוקוה נואשות לגמרילחיבוק..ואין מאיפה..וגם אם היה לא הייתי מאפשרת כי אני ד פ ו ק ה....נמאסססססססס לי מעצמייייייי!! דמעה

11/12/2007 | 16:38 | מאת: חתולה

להרגיש הכי לבד שיש =,הכי כואב שיש להרגיש חיבוק =דוחה מאוד לאפשר חיבוק אמיתי=מפחיד מאוד ובכל זאת הלב כמהה לאותו חיבוק מיוחל שיגאל אותך מהכאב אין לי שום זכות לומר לך מה להרגיש ,וגם איני יודעת כיצד זה מרגיש יודעת רק שאם הייתי לידך והיית מאפשרת הייתי מוכנה לתת לך חיבוק כזה גדול וחם , שלא יחסר לך עוד לעולם את לא דפוקה , יש סיבה לכך שאת לא מאפשרת את הקירבה הזו יש מחסום שגורם לך לדחות את החיבוק המיוחל ורק את יודעת אותו כנראה שעדיין לא הצלחת להתגבר על הרתיעה ,מה אגיד לך רק תבקשי,,,,,,,,,,יכולתי לכתוב לך עוד , לא רוצה לדרוך לך על יבלות כואבות חטולית

11/12/2007 | 21:27 | מאת: דמעה

חטולית...כן יש מחסום ולא נראה לי שאצליח בזמן הקרוב להתגבר עליו אבל זה לא מפחית את הכמיהה לקרבה... תודה שאת כאן דמעה

11/12/2007 | 18:21 | מאת: שחף

אני חושבת שגם אם זה קשה, צריך לפעול על מנת לצאת מהמקום שלא טוב לך בו לקבל החלטות ולפעול לפיהן וזה קשה רק בהתחלה ככל שמתקדמים, זה הופך למשהו יותר ויותר מובן מאליו וחלק ממך אם את מרגישה לבד, תחשבי מה את יכולה לעשות כדי להרגיש פחות לבד ותעשי את זה אם זה להיפגש יותר עם חברות, אם זה לשתף אותן ברגשותייך.... לאט לאט זה יצליח אם את זקוקה לחיבוק, תגידי לעצמך שמגיע לך לקבל אותו ותבקשי אותו עם הזמן תלמדי שזה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נראה כשאת נמנעת מזה אני מאמינה שהכל עניין של החלטה ולקיחת אחריות על עצמך בנתיים שולחת לך חיבוק ווירטואלי כזה עוטף ומגן.... שחף

11/12/2007 | 21:25 | מאת: דמעה

שחף יקרה...אני לא באותו המקום בו את נמצאת מהרבה בחינות...כשנמצאים בטיפול ויש את מי לשתף בדברים הכי קשים אז הכל מרגיש אחרת...וגם אם קשה לשתף מטפלת אני חושבת שהרבה יותר קשה לשתף חברה כי עם ההשלכות של השיתוף יותר קשה להתמודד מול חברה...ככה אצלי לפחות. אני תקועה ולא מסוגלת באמת לשתף אף אחד...ומכיוון שאין לי טיפול אני די נשארת תקועה... דמעה

11/12/2007 | 19:39 | מאת: דנה

דמעה יקרה ''שערי דמעה לא ננעלו''