אני כאן ולא כאן,

כואב מידי להרגיש ,לא מרגישה שייכת לשום דבר ולאף מקום,המציאות הזאת תופסת לאן שאני לא אלך, המון הבנה כמה לא ניתן לשנות את המציאות שלי,קשה לי להתבטא יותר ממה שאני כותבת זה חזק יותר התחושות מהמילים מרגישה שהולכת להעלם בתוך החללים של חיי מיום ליום מרגישה אייך הרצון לשרוד הופך להיות רצון להעלם אני לא מוצאת את עצמי,לא מוצאת מנוחה לנפשי הסוערת כל הרגשות חברו לכאוס אחד גדול הייתי פרפר צבעוני שפעם עף גבוה בשמים היום הוא מכוסה בבוץ טובעני לא מצליח לעוף רוצה להפסיק להלחם כי המציאות שלו חזקה יותר מונח על הקרקע מחכה להמעך על ידי נעל דורסנית

רציתי להתחבא לכן כתבתי למטה אבל את מצאת אותי המון תודה על שגרמת לי לעלות למעלה ולכתוב את מה שאני מרגישה ותודה על החיבוק ועל המילים שנגעו

מגיע לך המקום שיראו אותך ושלא תישארי שם לבד כאן בשבילך שחף

גלגלושיי חומד מה דעתך על זוג כנפיים חדשים כדי שתוכלי שוב לעוף , לרחף לאן שבא לך רק לא להעלם http://www.gardensafari.net/pics/dagvlinders/witjes/anthocharis_cardamines_ha1_6142.jpg ואני מאוד שמחה ששחפיתוש מצאה אותך למטה וגרמה לך להיות כאן שוב מחבקת אותך המונהמונים מתוקה , אל תיעלמי , לא טוב היות האדם לבדו,,,,,,,, יהודית רביץ לא טוב היות האדם לבדו אבל הוא לבדו בין כה וכה. והוא מחכה והוא לבדו והוא מתמהמה והוא לבדו. והוא לבדו יודע שגם אם יתמהמה בוא יבוא אז בואי בלי להתמהמה ולא תהי לבדך ליל מנוחה חטולית

גל יקרה פרפר של חופש... שחררי עצמך מהמכאובים יבשי את הכנפיים פזרי את החול עופי לך למקומות טובים שאת חפצה מקווה שאיתנו קצת פחות לבד... איתך אידה