אהה ההה ההה ליזוש

כתבתי לך כבר למטה שקראתי את הבלוג.וזה כל כך אני לא להאמין אני לפעמים מרגישה שאני אפילו שלוש ישויות.אז את יכולה להיות רגועה וחתולה הרגת אותי.עם הקטע של האפור .זעזעת אותי אני לא יכולה להסביר. לפני חודש בערך לא יכולתי להביט לעצמי בעיניים נבהלתי ממה שראיתי איך פגישה אחת הציפה אותי כל כך.אתן יודעות שעד לפני שנה לא ידעתי כלום הדחקתי טוטואלית.ופתאום גל אדיר ועכור פרץ ושטף אותי.צונאמי

זה היתרון של הפורום לגלות שמה שקורה לנו זה נורמלי ובסדר הרי כשלא מדברים לא יודעים שגם אחרים חווים את אותן התופעות ועכשיו - יאללה להשתגע - משוגע זה בסדר - זה הכי נורמלי שיש מסתבר והכי נכון לעשות את זה בליווי של מטפל/ת טוב/ה איזה כיף שוב להפגש - געגתי...

גם אני מאוד מאוד לילה טוב חלומות נעימים

הכתיבה של ליז מהממת , הרבה פעמים הרגשתי כאלו היא כותבת דברים שאני מרגישה , ליז פשוט מרגשת כי היא כל-כך אמיתית , כנה ונהדרת , אני מקווה שה "זעזוע " הוא חיובי , את יודעת , גם לבוש הוא סוג של מסכה, את מקרינה באיפור ובלבוש את מה שאת רוצה שאחרים יראו , כלומר , אני מאופרת ואני נראית ממש יפה , ואני גם לובשת את מה שמראה אותי נאה ביותר כי חשוב לי שיסתכלו עלי מבחוץ ויראו שהכל פשוט נפלא , אם רואים אשה נאה ומטופחת מה חושבים עליה ? וואוווו , אייך שהיא מושקעת ? אף אחד לא יודע כמה שבפנים היא אכולה ברגשות קשים שרק היא יודעת עליהם ובלי שום קשר ל,,,,,,,,אם היא מסוגלת להתמודד איתם , אספר לך משהו , אני ביומים לא הייתי קפדנית גדולה של לבוש כי מתוך מחשבה שאני הולכת ל,,,,,,,עבודה סה"כ אז לא נורא ,לא היה אכפת לי לגמרי , ביום שהייתי צריכה להגיע לטיפול או כשהלכתי לביקור או ארוע , חבל על הזמן אייך הייתי משקיעה באיפור , בלבוש , בישום , ומדביקה חיוך ענק' על הפנים כדי למשוך את האנשים להסתכל עלי מבחוץ , שחלילה לא יגידו , היי , מה קרה לך ? למה את נראית ככה ,מה נפל עלייך ?מה יכולתי לענות . לא אל תדאגו , סתם , הכל שטויות רק החיים נפלו עלי ????.מבינה מתוקה ? גם אנ י חייתי בהדחקה טוטאלית של ,,,,,,,,,,עד שיום בהיר אחד זה פשוט הפיל אותי ,ובזכות חברת נפש שלי הגעתי לטיפול , האמת שאני לא הייתי מגיעה לזה בלעדיה ובזכות הדירבון שלה , יודעת מה ? במבט לאחור נזכרתי שרק לטיפול לא הלכתי מאופרת , אולי בגלל שרק שם היה לי מקום בטוח שיכולתי להיות מה שאני באמת , אני ,ואל תיבהלי מהצונאמי , כשדברים מודחקים עולים פתאום כך מרגישים , את תהי בסדר מתוקה , רק תני לעצמך את ההזדמנות,

התכוונתי להראות שזו חוויה משותפת לכלנו ולהבהיר שאם נאפשר לה אם נקבל אותה כחלק מהתהליך כעניין בהחלט נורמלי שקורה לנו בעקבות החויה הממש לא נורמלית שחוינו אם נרשה לעצמינו- אז, הדרך להחלמה תפתח. שבת שלום יקרות חתולית תודה על המחמאה הלוואי והייתי כותבת רק דברים ניפלאים ממממ... אולי אביא לכאן בשירשור ששמעתי שמתנהל פה בימי שישי את הרשומה האחרונה שהיא בהחלט אופטימית - ואולי לא כי היא קצת כואבת.. נראה - אוהבת המונים