שחפיתוש ומה אני מתכוונת הולכת אל הלא נודע

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

04/12/2007 | 23:22 | מאת: דנה

אני שמחה שאהבת את ההומור שלי. היום בבוקר הייתי צריכה לעבוד.ואז קיבלתי הודעה קוראים לה דנה חחחחחחחחח שהיא מבקשת שאני אבוא מחר במקום שלחתי לה מייד שאין סיכוי שאני יכולה רק היום .היא לא חזרה אלי.ונסעתי בכל מקרה שזה לוקח מינימום שעה וחצי להגיע התפללתי כל הדרך שלא יהיו פדיחות ושהיא תהיה בבית ברוך השם הכל הסתדר.ואני אצטרך לעבוד גם מחר. אוף !לא סיימתי ואני צריכה להכין שתי עוגות יום הולדת איך אני אספיק בדיוק? לא דיברתי עם אבא שלי חודשיים ומחר יש לו יום הולדת.אז החלטתי להיות נחמדה ולהגיע בהפתעה ועל הדרך לחגוג גם לבן שלי המתוק יום הולדת. והכי חשוב הלכתי לפסיכולוג הוא נחשב מעולה ויקרן פחד. הוא אומר שאני צריכה הרבה שיחות לפחות פעמיים בשבוע.וזה הון תועפות אין לי את האפשרות.ובמקום לשמוח בהדלקת נרות הורדתי דמעות.כי הייתי צריכה לדבר על דברים שמזמן אפסנתי בבוידם.ניסיון התאבדות ועוד כמה דברים לא נחמדים.ואת העיקר לא סיפרתי הוא לא יודע .קשה לי חג אורים שמח דווקא עכשיו שהכל נראה אבוד החלטתי שאני לא אוותר. ואני לא אתן לכמה נבלות שאני אפילו לא זוכרת להמשיך להרוס לי את החיים נראה מי יצחק בסוף א נ י!

04/12/2007 | 23:51 | מאת: שחף

דנוש, קודם כל שיהיה בהצלחה מחר עם אבא שלך!!! זה צעד מאוד אמיץ, שדורש הרבה כוח! וגם מזל טוב לבנך המתוק :) אני מאוד גאה בך על כך שאספת אומץ והחלטת להתחיל לטפל בעצמך! כי מגיע לך הטוב ביותר!!! אין ספק שזה תהליך ארוך, קשה, כואב ומתיש - תהיי מוכנה לכך כי הוא דורש לפתוח את כל הפצעים ולטפל בהם, לנקות אותם אך הוא משתלם בסופו של דבר!!! העיקר זה לא לאבד את התקווה ותמיד לזכור שאת עושה את זה למען עצמך, למען חיים טובים ואיכותיים יותר מה שכן, חשוב מאוד שתבררי, האם המטפל שפנית אליו מומחה לטיפול בנפגעות כי לא כל המטפלים, אפילו אם הם מאוד טובים, יודעים לטפל בנפגעות זה תחום בפני עצמו שדורש ידע מתאים שיהיה לך הרבה הרבה הצלחה בדרך החדשה שפנית אליה!!! מחבקת בחום או וכמובן, גם חג שמחחחחחחחח!!!!!!!!!!! ואת יודעת, דמעות זה גם סוג של אור.... ראית פעם כמה שיפה הדמעה משתקפת באור הנרות? :) לא באמת, הדמעות מאפשרות שיחרור של הכאב והקלה זאת ברכה לדעת לבכות שחף

05/12/2007 | 01:57 | מאת:

כל הכבוד!!!! בהצלחה בטיפול החדש מזל טוב לאבא ולבנך היקר ובהצלחה בחידוש הקשר עם אבא חג שמח אידה

05/12/2007 | 07:30 | מאת: דנה

תודה. הוא לא יודע בכלל(הפסיכולוג)על התקיפות. ואני לא אמשיך אתו כי אין לי אפשרות לממן.אני צריכה למצוא משהו/י אחרים והיה לי מאוד קשה אני ממש מרגישה מזועזעת.שוב פעם לשחזר הכל? אני רוצה לנעול בבוידם הפעם לצפות בבטון מזויין ומיליון מסמרים.ולקפוץ על זה.שלעולם לא אזכר אני יודעת שזה לא אפשרי חבל. ואת צודקת שחפית בדמעות יש הרבה הקלה אוהבת