מכתב לאני שלי

מיכתב מהעצמי שלי לעצמי תוכן: אני כותבת לך ממקום שמבין,מבין ומקיר את התחושות שלך,אני מבניה את הכאב ורוצה להגיד לך כל כך הרבה... הדברים שאת מרגישה,הכאב הזה הכל כך עמוק מנפשך ובגופך,אני מבינה,אני מרגישה יחד איתך,יש חלקים שבהם את יכולה לומר לך שאת יותר אופטימית,לנסות ואני יודעת שזה קשה,אני שוב מבינה את המקום שלך. הדמעות שלך אכשיו מטשטשות את עיניי ומראות לי את הבילבול והכאב שבו את נמצאת,אני מחבקת את הצער ואת הכאב,מחבקת מבלי להיגעל ממך,מבלי כל המחשבות שרצות לך בראש. אני מבינה את הפחד שלך,אני מקירה אותו ומזדעה אם כל כאב שלך,אני שם איתך,אישה שנלחמת יחד איתך מבלי להרים ידיים. אניי יודעת שהרבה פעמים את חושבת שאנשים מרימים ממך ידיים ומטיאשים ממך,את פוחדת שינטשו אותך כי את מקירה את זה טוב מידי,מאנשים שהיו הכי קרובים אלייך,האורים שלך,המשפחה שהיתה אמורה להיות מקום מגן ואוהב וזה קשה,קשה לך ואני איתך,יד ביד,בקושי... אני מריחה יחד איתך ,כל החושים שמחודדים כל כך, העינים שרואות לא רק את הדברים כמו שהם ,אלה בצורות אחרות שמזכירות לך דברים,הריחות המכאיבות וצורבות את העף שכל כך קטן ומריח כל כך חזק ובגדול את הזיעה של... את הגוף של... את הצרכים של... אני יחד איתך מרגישה את הפחד ,את העוזניים שצועקות לך חזק,נשימות,צעדים,הנחות.... אני יקר כל כך,רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך ומחקה יחד איתך למקומות שבהם תלמדי להקיר ולאהוב את מי שאת,את מיוחדת ,את סורדת... הפחד שלך מובן לי,הפרדות הגדולות שאת אברת ואוברת בחיים הם קשים וספק אם אחרים יכלו לאבור זאת,ספק אם היו נושרים באמצה,יש בך כוחות להילחם,להגיד לכולם שכן את פוחדת פחד מוות ממה שיקרה,ואת פוחדת משינויים שגדולים אלייך,שוב להיפרד,הילדה כבר לא תהיה אף פעם ילדה כמו שאת רוצה,מטוקנת,ילדה רגילה,היא לא תיהיה,נפרדתם מזמן בגיל 7,את לא שם יותר,את הבטולים תשאיר מאחור כי הם לא יחזרו לעולם,אבל החיוך וההישתובבות שלך אם ילדייך יהיו קימים גם בעינייך וגם בזכרונות שאת נותנת להם לחבות כל פגישה וכל שיחת טלפון,אני מבינה שאת פוחדת מלהיפרד שוב ממקום מגורים אחר ולא להיות אם ילדייך בשנה הקרובה,זה בחירה אמיצה לאתיד יותר טוב לך ולילדייך,אף אחד לא יקח זאת ממך,אף אחד לא יכול גם.... אני יקר שלי,להיות איתך ולהרגיש כמוך אני יכולה כל הזמן,אבל אני רוצה לחזק את העצמי שלך,! את באבר הרבה זמן,אכשיו יש הווה ויש אתיד,להיסתכל כדימה אני מעמינה בך וצועדת איתך את הדרך הזאת,לא העזוב אותך לעולם,את חשובה ,את יקרה,את האובה,את אמא אוהבת,יש בך אותי,את הכוח לאופטימיות,לראות צבעים אחרים,אני יד ביד איתך,אוהבת כל כך,הפחד שלך מובן,הרצון שלך למות מובן,אבל זה ניגמר,אכשיו יש לנו עמית אחרת,עמית שמחוברת למגבן גדול של רגשות,שיודעת לתת לאחרים ומתחילה לתת לעצמה ,כי מגיע לה... אני מחבקת אותך,את עצמי,את הדבר הכי יקר בעולם, כי אני יקרה.... הדמעות מטשטשות את עיני,הכאב פורף החוצה,התסכול ,החלומות,הכאב בגוף שגדול כל כך,אני יחד איתך נאבור את הכל,יחד אם עזרה של אנשים שרוצים לעזור לך ולתת לך מקום להניח בו את הראש,מקום שיעזור לך... תודה לכול מי שניסה להראות לי את הדברים האלו שאני לא רעיתי בעצמי,דברים מתחלחלים לאט,יש אליות ויש ירידות וקושי תמיד יהיה,אבל כמו שהעצמי שלי אמר,אני לא לבד,יש אנשים כמוכם,כמו הבית חולים שבו אני מטופלת,כמו העו"ס שלי מבחוץ שאוהבת נורא,כמו הילדים שלי המקסימים שמזכירים לי מה זאת אהבה הכי גדולה שיש,ויש אותי ואותי זה חשוב....

אני גאה בך כל כך על הדרך שאת עושה.... שולחת חיבוק ענק... דמעה

ריגשת אותי כל כך!!! מעבר לכל הפחד, הבלבול והכאב את מצליחה לראות את האור את יודעת להעריך את עצמך את מתחברת לכוחות שקיימים בך את מלאת תקווה ואופטימיות את רואה את הטוב שקיים בך וסביבך את מלאת תקווה ואופטימיות וזה בכלל לא מובן מאיליו.... כל הכבוד לך!!! אני מאוד מאוד גאה בך!!! מחבקת בחום שחף

מדהימה את, את בדרך הנכונה למרות הכאב למרות הקושי זה שבחרת להתאשפז ולעזור לעצמך ושהתחלת להגיע אל עצמך זה המון תמשיכי בדרך הזאת גאה בך מאוד צעד קטן ועוד צעד קטן וזה יצור שביל

עמיתוש קראתי והזלתי דמעה , את מרגשת מאוד ,כל הכבוד לך ולתהליך שאת עוברת עצם זה שאת מסוגלת להגיע לתוך עצמך , כל כך כנה ואמיתית , פשוט נפלאה תמשיכי כך , אני רואה בך את התהליך שאני בעצמי עוברת ומזדהה איתך לגמרי , את פשוט אמיצה !!! ואין ספק שמגיע לך רק הטוב ביותר שיש !!! חטולה במגפיים

עמיתוש קראתי והזלתי דמעה , את מרגשת מאוד ,כל הכבוד לך ולתהליך שאת עוברת עצם זה שאת מסוגלת להגיע לתוך עצמך , כל כך כנה ואמיתית , פשוט נפלאה תמשיכי כך , אני רואה בך את התהליך שאני בעצמי עוברת ומזדהה איתך לגמרי , את פשוט אמיצה !!! ואין ספק שמגיע לך רק הטוב ביותר שיש !!! חטולה במגפיים