כל כך נלחמת לא להתנתק

עוברת תקופה קשה ממש...אפילו הגוף שלי מגיב למתח וכואב מכל הכיוונים...לא מרגישה שיש לי שליטה על שום דבר...הכל מתפרק...ולי רק בא להסתתר...להתרחק..להתנתק מהכל ומכולם כי אין לי כבר כוחות לכלום. צריכה להלחם על החיים שלי אבל לא ממש רוצה...חסרת אנרגיות...חסרת חשק...כואב לי אפילו לנשום...מתי כבר יהיה קל יותר??????????? דמעה

יודעת כמה כואב וכמה קשה לך אבל למרות כל הקושי וכאב, את כן מצליחה לא להתנתק וזה מראה על הכוחות שכן קיימים בך גם אם מרגיש לך שאין כוחות לכלום אל תאבדי את התקווה הימים הטובים, השקטים והשמחיה עוד יחזרו!!! הלוואי והייתי יכולה להגיד לך מתי בדיוק כי אני יודעת שחוסר הוודעות קשה מנשוא אבל העיקר שהם שם, מחכים לך מעבר לפינה שולחת לך אור שיאיר לך את הדרך ויעניק לך אנרגיות חיוביות http://www.louisesreiki.co.uk/media/reiki.jpe אוהבת שחך

דמעה יקרה הזמן יעבור ויגעו הפתרונות הרבה סבלנות ואמונה אני מבינה ויודעת כמה קשה החזקי מעמד ואל תשארי לבד. כאן איתך אידה

גם לי יש "ניתוקים". משונים כאילה... למשל, עשכשיו בפינת הקפה בעבודה. אני מעדיפה לשבת לבד לבד בהפסקות שלי. ופתאום מגיעה דודה שלי-אוקיי..זה בטוח.. ואז מתיישבת איתנו משהיא אחרת.. מתחילה שיחה קולחת..וצחוקים של חבר'ה. ואני.. הראש שלי מנותק.. מעופף,קצת רועדת..מרגישה כמו שיכורה לא רוצה אנשים לידי חוץ מדודה שלי שלידה אני לא רועדת מבפנים כי גדלתי איתה ואני רגילה אליה. כאשר בא/באה מישהו זר/ה לידיאני מנסה כאילו לחייך להיות בעניינים.. אבל מבפנים אני רועדת,הראש במקום אחר. יש לי רתיעה בחברה וממגע במיוחד. ובסה"כ אנשים לא אוכלים אותי אבל אני לא מסוגלת. אוטומטית הגוף שלי בוגד בי. ואין לי שליטה על זה. והתחושות הן פיסיות. כאילו "מתעלפת" או משהו,מתה לברוח מהאזור והראש מתנתק,אני רואה קצת מטושטש,מרגישה חלשה מבפנים. פשוט מכה!

דמעונת יקרה מבינה אותך לגמרי , שמחה שאת משתפת במה שעובר עלייך נפשית וגופנית , עצם השיתוף יגרום לך לא להתנתק ,לא תמיד יש לנו שליטה על ,,,,,,,מותר גם לפעמים לשחרר ולהתפרק רק לא להתרחק ,מתי יהיה קל יותר ????? אין תשובה בפי לצערי ,הלוואי שכבר היום תרגישי טוב יותר מלאן חיבוקים יקירה חתולה במגפיים

משהו קטן בשבילך לעיתים האושר מגיע דרך דלתות שלא ידעת כלל שהשארת פתוחות. - אושו חטולה