משהו נחמד שהגיע אלי

מה הערך שלנו מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20 דולר. בחדר, בו היו 200 מאזינים הוא שאל "מי מעונין בשטר זה של 20 דולר?" ידים החלו להתרומם. "אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת". הוא החל לקמט את השטר. ואז הוא שאל: "מי עדיין רוצה זאת?" עדיין היו ידיים למעלה באוויר. "טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?" הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו לתוך הרצפה באמצעות נעלו. הוא הרים אותו מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב, "עכשיו, מי עדיין רוצה זאת?" עדיין הידים התרוממו לאויר. "חבריי, כולכם למדתם שעור בעל ערך רב מאוד. לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20 דולר, פעמים רבות בחיינו, אנחנו מועדים, מתכופפים, ושוקעים בעפר בעקבות החלטות שקיבלנו, או בגלל נסיבות שנקרו בדרכנו. אנו מרגישים אז חסרי ערך. אבל אין חשיבות למה שקרה או למה שיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם. אתם מיוחדים - לעולם אל תישכחו זאת! לעולם אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר לא יודעת מה זה אומר לכן , אני אהבתי חטולה במגפיים

חתולילה הלוואי והיו הכוחות ליישם באמת גם במציאות. לא תמיד זה כך.... אבל יש לי גבר אחד בבית, גברבר בן 12, שכניראה מעריך אותי יותר מדי , וזה עלה לו ביום השהייה מבית הספר. עד שמלמדים אותם יום אחד בשבוע אז גם אותו הוא בילה בבית.... למה?כי ילד אחד בכיתה החליט לצרף אותי ללא ידיעתי, למקום העבודה של אמא שלו.....וקרא לבן שלי בן-ז... , הבן שלי בתגובה תפס לו את הראש, הוריד אותו לריצפה, ונתן לו לנשק את רצפת מסדרון בית הספר.... לקול תשואות התלמידים. "את אמא שלי לא מקללים....." ואין מצב שהוא יתנצל אפילו..... למה הוא היה קטן כשאבא הזבל שלו שלח אותנו למקלט?

ליאוריששש באמת חבל שהבן שלך היה קטן כשקרו כל הדברים הקשים שעברתם , אני מניחה שהתגובה שלו כיום באה מאותו מקום בדיוק , שאז הוא היה קטן ולא היה יכול להגן עלייך אלה נאלץ לקבל את ההגנה שלך , זה לא אומר שהוא שכח את מסכת ההשפלות שעברתם , שאת עברת ,וכיום הוא עדיין מרגיש את הצורך להגן עלייך , אז נכון שאלימות לא פותרים באלימות אבל אל תשכחי שזה מה שהוא חווה כילד קטן , וכך הוא ראה שפותרים בעיות , הרגשות שלו סוערים , הוא אוהב אותך וכך הוא מראה לך כמה את יקרה לו , חשובה לו , כנראה שכרגע רק כך הוא מסוגל לפתור את הכעסים שלו על אבא שלו , מה דעתך לנסות לדבר איתו שיחה קרובה בלי כעסים , בלי תוכחות , בלי לשפוט אותו , ולהראות לו שאת מבינה היטב מאיפה זה בא ,וגם לתת לו להבין שבמעשים כאלה הוא מתנהג בדיוק כמו אביו שעליו הוא כל כל כועס , כי הרי הוא לא רוצה לגדול ולהיות כמוהו נכון ? ולגבי הכוחות הנפשיים ,מאמינה לך יקירתי , זה לגמרי נכון שלא תמיד אפשר למצוא את הכוחות, מה שחשוב זה רק לא להמעיט מהערך האישי שלך , ואת יודעת שאת שווה גם שווה , וגם הבן שלך יודע כמה את שווה ומראה לך את זה בדרך האישית שלו גם אם היא ,,,,,,,, נשמה , רק תרגישי טוב , ואני שולחת לך המונהמון חיבוקים חמים ישר מהלב ומחזקת אותך , חטולה במגפיים

יש הרבה עצב במה שאת מספרת וגם מרגש אין מילים יותר טובות ונכונות ממה שחתולה כתבה והמליצה אך הוסיף ואומר אותו ילד פגע בבטן הרכה...פגע באהבה ובגאוה שלו - אמא והוא יצא להגנתו והגנתה.... אך גם נפגע... נפגע מחוסר השליטה ומכך שנענש... ושוב להשאר בביית זו השפלה , זה להיות שונה...זה להיות בודד ללא החברים... וזה לא מגיע לו עזרי לו למצוא את הדרך הנכונה שתשמור עליו מחזקת את שנייכם.... ו...בן 12 ממש גבר...עוד מעט בר מצווה!!! הזמן רץ... שבת שלום אידה

האמת שאת הסיפור הזה צריך למסגר ולתלות איפשהו במקום בולט לעין כי זה משהו שכל כך חיוני לזכור אותי וגם כל כך קל לשכוח ברגעי המשבר תודה שהבאת אותו!

מעורר הרבה מחשבה אם רק נאפשר לעצמנו אם ניתן מספיק מקום לעצמנו נעריך נכבד את עצמנו ללא ספק נרגיש שווים לפחות כמו...20.000000000000000דולר תודה לך חתולה שהבאת אותו שבת שלום אידה