מרגישה אבודה - ט

כואבת אחרי שנים בלי החשק לחתוך, אני מוצאת את עצמי שוב חושקת בסכין גילוח. לא רוצה ליפול שוב, יודעת כמה קשה לקום משם אח"כ אבל לפעמים הכי פחות קשה, זה פשוט ליפול

ואז קשה מאוד להתרומם...........אז לא ליפול תחזיקי מעמד ואת לא אבודה הצלחת לנווט ולהגיע אלינו

מייאוש לא יודעת כמה מילים על מסך של מחשב יעזרו לי להחזיק מעמד אני חיה בפחד מהסופ"ש, כשאני לגמרי לבד... משתכרת, לוקחת כדורים, נשכבת על הרצפה שעוןת בשביל לא לקחת סכין כל כך קשה לי, ואני כל כך שונאת להיות חלשה

ברוכה הבאה אפרת הינה כמו שדנה אמרה נווט והגעת אליינו!!! לא במקרה, אם כי מתוך כוח ורצון לעזרה, בואי להיות חלק מהפורום, ברגעים קשים במקום לשתות שתפי אותנו במה שעובר עלייך לעיתים אנחנו כאן ולפעמים התגובות מגיעות אט אט.... אל תקחי את הפגיעה בעצמך כאופציה זה באמת לא מגיע לך ואפשר אחרת אני מקווה שתחליטי ונוכל לעזור לך אידה

שלום לך אפרת ברוכה הבאה לפורום , לצערי מכירה את התחושה של אני מוכרחה לשתות,,,,,,,,,, לא להיות,,,,,,,לא להרגיש,,,,,,,,קשה , מאוד קשה , האם טיפלת בנושא הפגיעה שלך ??? חשוב מאוד לעבור טיפול עם משהו/י שמומחים בתחום הפגיעות , יש גם את מרכז הנפגעות ששם יכולים לעזור ולתמוך בטל' 1202* , מאוד ממליצה על טיפול ,ואת צודקת , הכי קל ליפול הכי קשה לקום משם , אז אולי כעת כשאת יודעת שאת עומדת ליפול תתני שיעזרו לך ? מה דעתך לנסות להתקשר למרכז לנפגעות ולדבר על מה שמביא אותך לנפילה הזו ולקבל תמיכה ? או שאם את רוצה את יכולה ומסוגלת להכנס לכאן , לשפוך את ליבך , ואנחנו ננסה לתמוך בך כפי יכולתנו , מה את אומרת ? שולחת חיבוק גדול עוטף ומגן שלא תפגעי בעצמך חתולה במגפיים

תודה על התגובות, הן מחממות את הלב עוזרים לי, אני חייבת לציין שנמצאים מסביבי לא מעט אנשים שתומכים ומתקשרים מדי שעה לארות מה המצב שלי ובכל זאת, לא עוזר, לא מרים אותי זה עושה טוב באותו רגע ואז נעלם. רגע אחד הכל בסדר רגע אחרי הכל הכי חרא שיש הבן זוג שלי טס לחודשיים, מצד אחד אני שמחה שהוא לא כאן, ככה הוא לא רואה באיזה מצב אני, מצד שני אני כל כך כועסת עליו שהשאיר אותי לבד באחת התקופות הקשות שהכרתי בחיי. אני מנסה להתרומם, באמת מנסה, אבל זה כאילו הכוח נגמר באמצע הדרך, כי תמיד בא מקל שתוקע לי את הגלגלים. אני מיואשת, חושבת אולי לחזור לטיפול פסיכיאטרי, לא שיש לי סטיגמות נגד אותם כדורים, עזרו לי יפה מאוד כשהייתי איתם, אבל לחזור אליהם זה כמו לעשות צעד אחורה. לחזור לזו שהייתי, זו שלא ממש אהבתי. חוץ מזה אני צריכה עזרה עכשיו, ועד שהכדורים יתחילו להשפיע יעברו שלושה שבועות. ייאוש, ייאוש, ייאוש