אולי זה לא יהיה במקום
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אבל חייבת לרשום,הילדים שלי חזרו מסוף שבוע איתי,אני מרגישה אכשיו מרוקנת לגמריי,יותר מידי טריגרים אלו שוב בלילה וממש קשה ,קשה לישמוע וקשה להכיל את כל זה,ניגמר לי הכוחות האמת,רוצה להעלם מהחיים האלו,אולי זה לא אופר שאני רושמת את זה,אולי זה לא בסדר בכלל לשטף,לא יודעת כבר מה אני מרגישה חוץ מזה שאני לוקחת את הכאב של ילדיי והכל מתחבר הם הכאב שלי ושוב זה נורה. לחשוב אל הבת הקטנה שלי שסבלה כל כך הרבה ואני יודעת שיהיה לה היתמודדות קשה כמו שלי,אולי יותר אולי פחות אבל כאב זה כאב. אני מצטערת הם זה נישמע בכיני או משהו,זה רק סתם מישהי שיושבת אי שם וצועקת בלב שניגמרו לה הכוחות.
זה בסדר לספר ובסדר לשתף ,וזה בדיוק המקום הנכון שולחת לך הרבה כוחות הרבה כוחות תחזיקי מעמד
שולחת לך חיבוק - ומזכירה לך את הדברים שלך שאמרת בהתחלה שהגעת לכאן את עוברת עכשיו תהליך קשה וכואב ואת עושה אותו בשביל הילדים האהובים האלו בשביל שאמא שלהם תהיה חזקה ובריאה נפשית ופיזית ופנויה מאה אחוז להיות שם בשבילם בניגוד לתקופה שלפני - שהיית עסוקה בלשרוד עכשיו את לומדת לחיות - ויהיה רק יותר טוב אל תבהלי מהתהליך, אל תתיאשי תזכרי את המטרה.... מחבקת עוד חיבוק קטן - ליז
