טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

21/08/2007 | 09:18 | מאת: עמית

בסורות לא טובות בכלל,אני ההיתי כל היום במיון אתמול ורצו שאני יתאשפז אבל לא ההיתי מוכנה ,חתמתי אל שחרור והאחריות שלי,אני חושבת אל זה שאבא שלי מאושפז ואולי זה לא אותו דבר,אבל המחשבה הזאת שגם אני יהיה מאושפזת באפראות הכילה מלחיצות אותי וסמות אותי במקום לא נוח בכלל אם עצמי,אז אמרו שהכבד לא משהו ושהוושט שלי לא תעמוד בזה יותר ושירידה גדולה במישקל זה לא טוב,אבל אני לא מסוגלת לטפל בעצמי שם,לא יכולה לתת לעצמי את המקום הזה,אני מרגישה שאני יכולה לבד,שאני יעסה בעצמי ולא להיכנס לכל המקומות הכואבים האלו בטיפול,אולי זה לא טוב ,אבל אני לא מרגישה שאני מסוגלת,גם דחיתי את ההחלטה להגיש טלונה כי אני יודעת שזה יעלה לי הרבה בבריאות הנפשית שלי ופיזית ו.... לא יודעת כבר אל מה אני מדברת ,אני רק רוצה שיבינו שאני לא מסוגלת לאכול ואני לא מסוגלת שלא לאקי רק בגלל כל הדברים האלו שהוא הכניס וזה כל כך דוחה אותי,היום אני ינסה לאשיאר משהו בבטן ולא לאקי אותו,גם כי אפתחתי וגם כי אני חושבת שלאבד שיטה ככה זה באמת לא טוב לא לי ולא לילדים שלי,אני רוצה להיות איתם כבר ולגדל אותם ,אני לא באמת רוצה למות

21/08/2007 | 09:45 | מאת: דנה

עמית היקרה בוקר טוב אני עומדת לומר לך כמה דברים קשים אבל זה רק מתוך הרבה דאגה אליך נשמה את אמנם לא רוצה למות אך זה מה שאת עושה את למעשה מתאבדת ביודעין.חמודה האיבר הבא שיכול להפגע אצלך זה הלב ואז מה ? אני לא חושבת שיש בך מספיק כוחות כדי לטפל בעצמך.תחשבי שוב על האפשרות של אשפוז למרות הקושי.ובקשר לתלונה במשטרה.את בכל מקרה מתמודדת כל רגע ורגע בחיים שלך אז אולי כדאי שבכל אופן תגשי להתלונן? תחשבי על המטרה להיות אמא בריאה ושמחה בשביל הילדים הטהורים שלך.הם צריכים אמא חזקה.בשבילם ומהם תאגרי כוחות .בבקשה יקרה מתפללת בשבילך

21/08/2007 | 09:51 | מאת: סמויה מן העין

עמית יקרה, תמשיכי לכתוב לפרוק ולספר.. מחזקות אותך! למרות שזה קשה- תהיי חזקה לפחות בשביל ילדייך הם זקוקים לך. הילדים הם טעם החיים. הדבר הכי נפלא שיש. השתדלי למענם! ((((((((((((((((((((((((חיבוק))))))))))))))))))))))))))))))))

23/08/2007 | 11:22 | מאת: עמית

האמת היא שאני חושבת שאני מסוגלת לבד,שלא חייב להיתאשפז כדי לקבל עזרה,אחריי תקופה ארוכה שלא ההיתי בקשר אם העו"ס שלי היתקשרתי אליה ודיברנו,דיברנו אל מה קורה איתי וכבענו ליהפגש שבוע הבא,זה לא היה נורה כמו שחשבתי,היה בסדר גמור,מה גם שפטעום הבנתי כמה היא היתה חסרה לי,כמה היתגעגעתי לקול הרגיש שלה ושמרגיש אותי כל ךכ ,אז אינה אני עושה משהו קטן בשביל עצמי.... יום טוב לכולם ואתם מקסימות

21/08/2007 | 10:00 | מאת: חתולה

בוקר טוב עמיתוש כבר יצא לך להיות באישפוז בגלל המצב שלך ? יש לך מושג מה באמת עושים שם ? כי אני לא יודעת מה הטיפול שנותנים להפרעות אכילה באנורקסיה , ואני מתארת לי שזה לא קל בכלל ,ובכל זאת משהו את כן צריכה לעשות עם עצמך , לטפל בעצמך, על מה אבא שלך מאושפז ?אני מבינה שבכלל עצם האישפוז גורם לך להרתע מהטיפול, אם את מרגישה שזה לא הזמן להגיש תלונה חכי לזמן מתאים יותר כשתהיי יותר חזקה, בכל מקרה את חייבת לא רק לעצמך להיות בריאה וחזקה כי יש לך ילדים נכון ? אז אולי תחשבי איך את יכולה כן לטפל בעצמך אם לא רק למענך אז לפחות למענם , מחזיקה לך אצבעות שתתחזקי ותרגישי טוב מתוקה חתולה במגפיים

22/08/2007 | 02:11 | מאת:

עמית יקרה מצטערת לשמוע שכל כך קשה שהגוף דוחה ולא מעכל מזון הזכרון וכל דבר הוא טריגר בכל זאת יש קול בך שרוצה לעזור שמרי על עצמך התרחקי מסביבה פוגעת תשהיה במקום בטוח בסביבה אוהבת ואוהדת איתך מחזקת אידה