לגל של מסך שחור...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שיהיה לך טוב!!! (((((חיבוק)))))) מעודדת ומחבקת אותך בכאבך... על הכמיהה לתינוק...
לא רוצים ללכת איתי רוצים שאפנה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות כדי שאני לא אתבע בעתיד אם יקרה משהו וגם היא לא ממש תאשר ואפילו אם זה היה מאושר אני כבר לא יכולה באופן טבעי ואני אצטרך תרומה וכל ההורמנים שאני אקבל מסכנים וגם אם יתרחש הריון השיליה עצמה מייצרת הורמונים בקיצור מילכוד והרופא שדיברתי איתו אתמול לא מוכן ללכת איתי על זה גם לא הרופאה ההמטלוגית שלי ואני כבר לא רוצה להאחז יותר התנפצה לי גם התקוה הזאת אין לי מה להמשיך לנסות להשרד כי הכל חסר טעם
כמה זה קשה אני מבינה אותך ומזדהה. לנוע בין ייאוש לתקווה. אבל תמיד תמיד אפשר להאחז במשהו! לחלום ולרצות. שייקרו לך הדברים הכי נפלאים!
עם כל הכבוד לרופאים הם לא יודעים הכל והם לא מנהלים את העולם יש מישהו למעלה זוכרת? ואל תתיאשי! היתה בישוב שלי אשה שאחרי כל ההורמונים שהזריקו לה היתה לה רק ביצית אחת. כשהיא הגיעה לעשות את ההחזרה לרחם היא שמעה את אחת הרופאות אומרת מה היא עושה פה? בשביל מה? היא התיאשה וקמה ללכת בעלה לא ויתר הם עשו את ההחזרה והיום יש לה ילדה בת אחת עשרה.
ישנם בארץ מספר פנימיות, בהם נמצאים ילדים אומללים אשר לא שפר עליהם גורלם, וננטשו ללא רחמים על ידי אותם שהביאו אותם לעולם. את יכולה ליצור קשר עם עובדת סוציאלית מפנימיה כזאת, ולבקש להתנדב פעם או יותר בשבוע. לחלוק את אהבתך הרבה לילדים, לחוות מעט את חווית האמהות אשר נלקחה ממך. יתכן שלאחר זמן מה יאפשרו לך לאחר בדיקה כמובן, להוציא את אחד הילדים לכמה שעות אחרי הלימודים לטייל מחוץ לפנימייה, ואולי אפילו לסוף שבוע..... ותוכלי כך ליצור קשר עם ילד, ולהיות דמות אמהית קרובה ומשמעותית, גם לא באופן רשמי... (בנינו, זה לא הכי חשוב) ואולי ברבות הימים יוצר קשר שהוא משמעותי יותר עבורך. הלוואי.... אני איתך גל יקרה... מבינה אותך כל כך... ליאור.
