:(אני מתעבת את עצמי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
איך אני מפשירה את הלב האטום שלי?אחסנתי אותו בפריזר. אפילו כשאמא שלי נפטרה לא הרגשתי כלום.הסתכלתי על הגוף הדומם שלה ואמרתי לעצמי הדבר הזה לא אמא שלי הנשמה שלה במקום אחר עכשיו.מעולם לא התאבלתי עליה ובכיתי אולי חצי דקה כל פעם שקורה משהו רע אני מנתקת מגע.איך חוזרים להרגיש?אך בעצם כשאני חושבת על כל הסבל שהבנות מתארות אני צריכה לשמוח על הקפאון שלי.עדיף לא להרגיש כלום מאשר לסבול. וכל המקרים הלא נחמדים מהגברים הלא נחמדים אולי אם הייתי מרגישה משהו הייתי יכולה למנוע אותם העדפתי במקום זה להיות עפיפון הלב שלי מתחיל לפעום פתאום מהר.מה קרה?מתחיל לכאוב לנסיכת הקרח? ומה אני עושה פה לעזאזל אני צריכה למחוק הכל ולהתחיל לחיות סוף סוף
בוקר דנה יקרה בהתחלה זה כאב.... אחר כך עוד יותר . ואז - פתאום מגלים שלהרגיש זה לא רק כאב... יש שם כל כך הרבה דברים שנסגרו בפנינו כשהמוח שלנו החליט להאטם. כשהמוח שלנו בגלל החוויות הבלתי ניסבלות שעברנו החליט שעדיף פשוט שלא נרגיש... לאט לאט, עם עזרה תלמדי לכבד את כל הרגשות, להרשות להן להיות נוכחות בחייך ולא להבהל מהן - הן סם החיים. ויש מליון תכניקות ללמוד להתמודד - אבל חייבים להתחיל קודם להרגיש, לזהות מתי זה פחד, מתי זו התרגשות חיובית - פשוט להרגיש. בהצלחה - ולא לפחד, לחוות-להיות-להוות . ליז
זה לא אשמתך - ולתעב את עצמך???? למה??? מה עשית רע??? תתעבי את מי שפגע בך את עצמך..... רק לאהוב - הגיע הזמן 3>
אבל אני אוהבת אותך כי את צוחקת מהשטויות שלי... אני לא באמת כזאת תוקפנית ולוחמנית. אם בעלי יראה את ההודעות שלי בפורום הוא פשוט ייצחק בלי הפסקה! אוהב שאני מתחילה להשוויץ עם ה"כוח" שלי. זה מטמטם אותו. אבל, את יודעת שאני מתה על להצחיק.. זה עושה לי טוב..
אני רצה לעבודה עכשיו שיהיה לך יום מקסים ושבת שלום נשיקות וחיבוקים
הלוואי והיה אפשר למחוק את הכל ולהתחיל לחיות אבל הדרך היחידה שתאפשר לך להתחיל לחיות זה דווקא להתחיל להרגיש את כל מגוון הרגשות, כמו שכתבה לך ליז ואחד הדברים החשובים שתצטרכי ללמוד להרגיש זה לאהוב את עצמך כמו שאת עם כל הקשיים ועם כל הדברים הנפלאים שבתוכך זה באמת לא קל ללמוד מחדש להרגיש אחרי שנים של קיפאון ואני חושבת שכמעט ובלתי אפשרי לעשות את זה לבד כי בשלבים הראשונים תצטרכי שיהיה לצידך מישהו שיוכל להכיל את הרגשות שלך, שיתפרצו בעוצמה רבה עד שלאט לאט, עם הזמן, את תלמדי להכיל אותן בעצמך ואיך מתחילים עם זה, נראה לי שכבר הזכרנו פעמים רבות - טיפול..... עם מטפלת שמתמחה בעבודה עם נפגעות....
