טריגר,לא כדיי לקרוא
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הילדים שלי איתי שישי שבת,הם נירדמו רק אכשיו,ואני לא יכולה להירדם,אני אימא רעה,אני אימא שלא הצליחה להגן אל הילדים שלה,הם סיפרן לי אל דברים שקרו בבית,הבת שלי סיפרה לי אל מה שאבא שלה עסה לה בחר עונש,כך היא קוראת לזה,אני לא יכולה יותר,היא סיפרה לי מה קרה שם,היא אמרה לי איך אבא נגע בה ואיפו "אבא נגע לי בפות,הוא אמר לי שזה לא כואב ולא רציתי,הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ,אבל אני בכיתי כי כאב לי,היא אמרה לי (העו"ס שלה) שזה אסור ואבא עסה דברים לא טובים ואסורים, אימא אבא אמר שהוא אוהב אותי,אבא סיפר לי שהבולבל שלו ככה כי הוא אוהב אותי ....." אני רק רוצה למות,לא רוצה לחיות יותר.......
סליחה פשוט זה יותר מדי מזכיר לי אותי בילדות עם אבא מצטארת, אין לי כרגע מילים לנחם או לתמוך....
עמית חמודה, אני באמת לא שופטת אותך. אבל קומי!!! תהפכי עולמות!!! תערבי אמצעי תקשורת!!! משטרה, לא יודעת מה... אל תשבי בשקט, כשחיים של ילדה קטנה נהרסים לנגד עינייך!!!!!!!!!!! זה קטסטרופה לילדה.....
הפקידת סאד כב ר מאורבת ,יש להם גם טיפול פרטני,הבדיקות של רופא נשים כבר נעסו והיא רקר בת חמש וחצי אלוהים,אני מצטערת אני לא מרגישה שאני יכולה להכינס לזה,אבל מה שכן המארכת ממש גרוע...
קשה להתמודד שוב והפעם ממקום של אם שביתה נפגעה. אני מציעה לך לפנות דחוף עם העניין ל1202. מכיוון שבדובר בקטינה הם כבר ידעו מה לעשות הלאה. אסור לך להפגיש את הילדה עם אבא שלה בעיקר מפני שהוא פוגע בה בצורה הכי קשה. עלייך לאזור כוחות ולהתחזק! אל תתני לביתך להיות קורבן כפי שקרה לך. גם אני הייתי שם בגיל הזה ואיש לא נלחם עליי. לאיש לא היה אכפת! ליבי יוצא אל הילדה. איזה ילדה אמיצה - באה וסיפרה לך!!! פשוט מדהים! תחשבי- היא ילדה מאוד חכמה אם הצליחה לבטא במילים את מה שאבא עושה לה. וזה שהיא סיפרה לך אומר שהיא סומכת עלייך ושיש לך קשר טוב עם הילדה וזה יאמר לזכותך כאם טובה! אני שתקתי, לא סיפרתי לאיש. לא יכולתי לספר לאימי לא היה לי קשר טוב איתה. היא הייתה הורגת אותי במכות אם ידעה מה הולך אולי הייתה הורגת אותי בפועל ואני לא מגזימה ע"פי הזמנים ההם. אימי הייתה אישה עצבנית מאוד ומוטרפת. כאשר הייתה מכה אותנו הייתה ממלמלת "זהו, היום לוקחים אותי לבית הסוהר..!" זהו גמרנו, תכף תבוא משטרה.. ולבסוף הייתה מפסיקה בדקה ה-90. ולאיש לא היה אכפת. תדעי לך שזה דבר גדול מצד ילדה בת חמש וחצי לדבר כך. ולא לפחד לספר לך. איזה ילדה! אני גאה בה! וגאה בך שקיבלת את דבריה והאמנת לה.
הרבה פעמים אין לי מילים,הרבה פעמים אני נישארת חסרת אונים,מרגישה ששום דבר לא מצליח ואולך כמו שאני רוצה,האבר הלא רחוק רודף אותי ולפחות טוב שהוא יושב אכשיו במחלקה סגורה(אבא שלי) ואז כהילו שסוף סוף אני מרגישה קצט יותר טוב דברים האחרים צצים,הילדים שלי כהילו מרגישים ,טוב לאימא יש כוחות יותר ואפשר לספר לה,לא שחלילה אני אומרת להם לא לספר לי,אבל זה קשה,אוי כמה שזה קשה,הילדים שלי כל כך מקסימים ורגישים ואני לא יודעת איך לאמוד מול כל הרגש הזה,לא יודעת איך לדבר כבר,ךא יודעת איך לחיות אם כל זה,אין לי ולא מוצאת כוחות להרים טלפון לפקידת סאד,אין לי כוחות לינסוע לעו"ס שלי היום וכבר שלושה שבועות אני לא ההיתי שם,מרגישה שאני מרימה ידיים,למי יש כוחות כבר להיתמודד? לא יודעת כבר איך לעבור את היום,את החיים האלו,רוצה שקט,אוף כמה אני רוצה שקט..... למי שלא יודע אגב,הילדים שלי לא איתי,לא בגלל שאני אימא רע,אלה בגלל שלא יכולתי להיתמודד,נפלתי נפשית במיקלט שההינו בו,הזכרונות והכאב שאברנו,הדיבורים של הילדים שלי אל מה שאבא שלהם עסה להם,זה האמיד אותי אם מה שאבא שלי עסה לי מי הילדות ואד ליפניי חודשים וחצי,לא יודעת כבר למה אני רושמת את כל זה,אולי לקבל תמיכה ממכם,אולי כי אני מרגישה כל כך מרוקנת וכמו מתה מאלכת.... בנות יקרות אין לי כוחות יותר
עמית יקרה אני שמחה שהילדים איתך סוף סוף לצד האושר הגדול מתגלה כאב עצום כאב הפגיעה עכשיו הם איתך, חבקי והרגיעי אותם....כמה שאת יכולה אני מבינה שהרשויות מודעים לכך?!! כמו כן בררי באזור מגורייך על אפשרות הטיפול בהם!! איתך מחזקת אידה
הילדים היו איתי רק בשישי שבת,אלווי והיו איתי כבר לתמיד,זה לא כך. הרשויות פחות או יותר יודעים אל זה,לא בדיוק מה שהבת שלי אמרה באותו יום,אלה דברים אחרים. אבל זה לוקח זמן,הילדים שלי בטיפול ועדיין לא מאלים את הדברים לעו"ס שלהם,עדיין רוכשים אמון,ההיתי רוצה שהם יגידו כבר הכל,אבל הם רק חודש שם,במקום החדש הזה,אני האמת נישברת כל הזמן מחדש,צריך הרבה כוחות ואני לא מוצאת אותם,לא יודעת מאיפו להתחיל. תודה אל המילם
