תהליכים, תובנות, ניצחונות,(קצת ארוך)

לא היה קל, היו המון מחסומים. והנה אני יכולה לרשום לי נצחון (שעכשיו נראה לי קטן - כאילו.... מה עשית כזה עניין??) אבל לפני חצי שנה זה היה בגדר הבלתי ניתן להשגה - כן, היתה לי אמונה מאוד חזקה ומושרשת שאני לא יכולה ללמוד ובוודאי שלא לימודים אקדמיים. יש לי לקויות למידה, הפרעת קשב ו.. זהו אני מקרה אבוד. קויתי לטפל בנושא ע"י קבלת עזרה מקצועית ומצאתי עצמי מתעסקת בטיפול בתקיפה. אחרי שנה קצת כעסתי על כך- שבאתי בשביל ללמוד איך ללמוד ולא נגענו בזה בכלל . אבל מסתבר שהקושי העיקרי-כך אני יודעת בוודאות היום. היה קשור להתנתקות שהייתי חייבת לחיות בה כדי לשרוד את התקיפה האלימה שחוויתי בעודי בת 13-14 .כך נהפכתי בעיני עצמי ובעיני הסביבה כלא מסוגלת. אני מסוגלת!!! כל צעד היה מלווה במיליון רגשות של תיסכול פחד ועצב. כל הצלחה במיליון רגשות של ניצחון שמחה ואושר. גם המעברים האלו בין מצבי הרוח לא פשוטים בכלל - ובאיזה שהו שלב נגענו בטיפול במקום כל כך כואב שבמשך חודש שלם פשוט לא יכולתי לפתוח ספר. באותו החודש קיבלתי את השיעור הכי משמעותי בחיי - הבנתי חד משמעית את הקשר בין חוסר יכולת הלמידה שלי לתקיפה שעברתי . ומסתבר שהטיפול וההתעסקות בתקיפה והיכולת ללבן ולחבר את הדברים גם טיפלה בהבנה שלי את המחסומים ואיפשרה את הסרתם. ועכשיו שגיליתי כמה אני מוכשרת התחילו לצוץ כל מיני קולות - על כל השנים שהתבזבזו בגלל המניאק, והעצב חשב להתחיל לחלחל ולקלקל את האוירה - אבל לא הרשיתי לו . מה שהיה היה. קדימה להסתער. יש עוד במה לטפל אבל גם יש פריצת דרך ענקית וכרגע אני מרשה לעצמי פשוט להרגיש אותה. רוצה לבקש משהו מאוד מאוד חשוב שתלמדו מהשיעור שלי אם בין הקוראים יש מורים, הורים, אנשים שעוסקים באיבחונים אני מבקשת לא לפספס את אלו שהADD שלהם נולד על רקע ריגשי (זה addחמקמק ביותר), וגם אם על יד יש דיסלקציה תמשיכו לבדוק טוב טוב. כי את הדיסלקציה יש דרכים לעקוף ואם יש לו יכולת גבוה הוא ישרוד גם את הדיסלקציה אבל את הפגיעה הרגשית, אתהמצב הזה של דיסאוסיאציה, בלי חיבוק ועזרה רבה לא פורצים לבד. שמה כאן קישור לרשומה ישנה שלי כשרק התחלתי להבין את הקשר - (היום כבר לא חלולה) http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=840621&passok=yes תודה על הסבלנות - אוהבת, ליז

קראתי את הקשור אני במצב דומה כל הכבוד לך על כברת הדרך שעברת אני מקווה שיום אחד גם אני אצליח

לא יודעת בת כמה את אבל לי לקח שנים להתעורר ורק עכשיו בגיל 46 לזהות את הקשר וכך סוף כל סוף להתגבר על הקושי הספציפי. מאחלת לך המון המון טוב - זה יגיע מבטיחה מחבקת - ליז

טוב, אין לך מושג כמה התרגשתי לקרוא אותך... את כל כך חזקה ואמיצה.. וזה בכלל לא מובן מאליו כל התהליך הזה שעברת.. ואני כל כך גאה בך, וגאה להיות עדה לחלק קטנטן ממנו... "ועכשיו שגיליתי כמה אני מוכשרת התחילו לצוץ כל מיני קולות - על כל השנים שהתבזבזו בגלל המניאק, והעצב חשב להתחיל לחלחל ולקלקל את האוירה - אבל לא הרשיתי לו . מה שהיה היה. קדימה להסתער" ותרשי לי להוסיף- !!! טוב, באמת שאין לי מילים... רק דמעות של שמחה.. מאושרת בשבילך... וסומכת עליך בעיינים עצומות.. ((((((ליז))))))) [ובבקשה אל "תסגרי" את 'שוב'... תיהי כל כך חסרה... המשיכי לכתוב על התהליך שלך.. זה מדהים לקרוא אותך..] (חח תראי אותי אומרת לך מה לעשות.. אל תתייחסי אלי.. פשוט היה לי עצוב לקרוא את זה בבלוג שלך.. עשי רק מה שטוב לך כמובן... :) זהו, מספיק. לילה טוב :)

ריגשת אותי בחזרה... לגבי "שוב" - רעיון, אני אחשוב על זה - להכניס פוסטים של צמיחה וואו... נשמע טוב. שימחת אותי מאוד :-) תודה - המשך יום נעים @>~>~