בית - *טריגר*
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני מחפשת בית. מקום שאפשר להניח בו את הראש, על הכר בלילה, ולחלום חלומות מתוקים של ילדות לבושות בורוד. מחפשת בית שיש בו מקום אחר להיות בו מאש האימה שחשכה את ילדותי. מחפשת בית שלא יאיימו עליו תחזיות אפוקליפטיות כמו התחממות כדור הארץ או טילים מאירן. משהוא חי וחם, שקט ונעים ושאינו נרמס. תוך כדי חיפושי אני טובעת. הביצה מעכלת אותי אל תוכה שוב ושוב. אני מחפשת עיר מיקלט, חבר - אך המילים נעלמות מעיניי. אני מחפשת אותן אך הן חומות ממני והופכות קוים ועיגולים בממלכת הצללים. אתן איתי שם, הנפגעות - אך לעולם אני לבד. אין פגיעה דומה לשלי ואין לי סטטיסטיקה מנחמת. אני לבד באין מילים, בהברות לא נשמעות. לבד עם הילד שלי. לבד עם בעלי. לבד במשפחה שלי. לבד בעולם
(((((((((((((((((((((((((((ענת)))))))))))))))))))))))))))) זה הכי טוב שאני יכולה
אני חושבת שכולנו מחפשות את אותו הבית, עיר מקלט, חבר מחפשות להיות לא לבד ואני מניחה שלא רק הנפגעות ואף פגיעה לא דומה לפגיעה אחרת וכולנו באיזשהו מקום מרגישות לבד בתוך העולם הזה גם כאשר אנחנו נמצאות בין האנשים אבל אפשר ללמוד להרגיש הרבה פחות לבד, להרגיש גם את הביחד וחשוב לשאוף לכך זה דורש הרבה מאמץ וסבלנות אבל אני יודעת שזה אפשרי כי הלבד זאת רק התחושה הסובייקטיבית שלנו וניתן לשנות אותה אם יש רצון לכך כאן ביחד איתך שחף
ענת יקרה לפי הסולם של מסלו לאחר מילוי הצרכים הביולוגיים, האדם זקוק לתחושת ביטחון והגנה !!! בטחון והגנה זה בית!! ואת מחפשת... נסי לחשוב האם יש לך מקום כזה? מקום בטוח? מקום שאת יכולה לחוש רגועה ובטוחה? האם הוא קיים המקום במציאות? האם הוא קיים בדמיון? נסי לדמיין את המקום.... נסי להיות שם.... להרגע.. לחוש את הבטחון והרוגע שעוטף... הפגיעה והחויה הקשה לא דומה ולא ניתן לקבץ אותה לעוד חויות של נפגעות.... החויה הקשה הסבל והכאב ....הוא שלך.. רק את יודעת ומרגישה זה עצוב וזה כואב...ומרגיש לבד אך כאן הבנות יכולות להבין את התחושה והכאב... ואת אולי תוכלי להרגיש פחות לבד איתך אידה
תודה על החום וההבנה
שמחה שיכולתן להתחבר תודה על החום והאיכפתיות
