סיפור כואב

שלום לכולם רציתי לספר על סיפור שקרה לי שקצת קשה לי לדבר עליו אבל אני ינסה הסיפור קצת ארוך מקווה שתהיו סבלנים אליי... זה קרה כשהייתי בכיתה ד זו היתה תקופה שאמא שלי התחילה לסוע הרבה לסיני לחוף מסויים בהתחלה היא נסעה לבד כדי לבדוק אם החוף מתאים לנו הילדים ואם בטוח להביא אותנו היו שם מספר בדויים שגרו בחוף ואמא הכירה אותם טוב... בכל פעם שהיא באה היא הביאה איתה תמונות שלנו בשביל להתגבר על הגעוגוע אחד מהבדואים כנראה קצת התלהב מהתמונה שלי וכנראה חשב שאני גדולה יותר ונתן לאמא שלי מתנה שרשרת בשבילי באותה הפעם שבאנו עם אמא לראשונה אני ואחי... סלאח אותו הבדואי ישר ראה אותי והגיע "לברך אותנו לשלום" באותה השניה הוא כבר לא נראה לי שניתן לסמוך עליו ולי תמיד הייתה ראיה חדה ומדויקת על כולם תמיד הייתי חדת אבחנה. הוא התישב איתנו כשפרקנו את הדברים הצטלם איתי וביקש מאמא שלי לקחת אותי לים להראות לי דגים וצדפים אני ישר אמרתי לאמא שאני לא רוצה והתעקשתי אבל אמא אמרה לי שהיא סומכת עליו ושאני ילך איתו אני המשכתי להתעקש אבל אמא אמרה לי ללכת ואמרה שהיא לא תוכל לקחת אותי לראות דברים בים אני ממש סמכתי על אמא ולמרות שהיתה לי תחושה רעה הלכתי אחריו. התחלנו ללכת כשהוא הולך מהר ואני אחריו... הלכנו הרבה איזה שעה עד שלא היה אף אחד בסביבה והיינו לא בטווח ראיה של איש החוף היה ממש מבודד וזה עוד יותר נראה מחשיד לאחר מכן הוא שאל אותי אם הוא יכול להוריד את הבגדים ולהיכנס עירום לגמרי זה לא נשמע לי טוב אבל בתמימותי חשבתי שאולי ככה הם נכנסים לים.. ואז הוא גרר אותי אחריו למים נתן לי משקפת ואמר לי תסתכלי במים אני הסתכלתי במים ואז הרגשתי אותו מאחורי נצמד אליי ומחדיר לי מאחורה מתחת לבגד ים שלי הוצאתי את הראש וניסיתי להתרחק ואז הוא אמר לי שוב תסתכלי זה יפה ככה זה קרה מספר פעמים לבסוף יצאתי בשארית הכוחות האחרונים שהיו לי וצעקתי שאני רוצה לאמא הוא ניסה להתנגד ולבסוף התלבש והתחיל ללכת אני נגררתי אחריו ובחושה הראשונה שנתקלנו בה בדרך הוא נכנס אליה ולפני כן אמר לי אל תספרי לאיש ונתן לי להמשיך את הדרך בחוף המבודד לבד אני הלכתי הרבה עד שהגעתי לחוף שלנו וכבר הייתי על סף בכי נוראי סיפרתי לאמא מה קרה וכל החוף ידע מזה באותו רגע אותו בדואי לא חזר באותו היום מהחוף ואחר כך גם סולק מזה אני כמה שנים ניסיתי להדחיק את מה שקרה לי וכשכבר ניסיתי להעלות את הנושא בבית אמא שלי כנראה מרוב רגשי אשמה אמרה לי שאני סתם עושה עניין מכלום בהתחלה באמת חשבתי שאולי היא צודקת אבל כשניסיתי לדבר על זה עם חברה או שתיים קרובות הם היו בהלם והבנתי שמותר לי לכאוב על מה שעברתי היום אני בת 24 והיה לי חבר 6 שנים הוא מאוד הבין את מה שעברתי וממש התחשב אבל היה לי זמנים מסויימים שהבנתי שזה משהו שאני חייבת לטפל בו כי אחרת זה יפריע לי בעתיד בחיי היום יום זה עולה לעיתים רחוקות אבל כשמדובר על חסי מין גם כאשר זה חבר שאני סומכת עליו עולות לי כל מיני תמונות שמפריעות לי לתפקד במיטה בכל דבר זה מאוד מפריע לי להמשיך ואני מאוד רוצה לטפל בעצמי ולא יודעת איך להתמודד עם זה אולי אתם תוכלו לעזור לי וגם אולי אתם יודעים על מישהו או על טיפול שאני יכולה לפנות אליו אני ישמח לקבל עצות תודה על ההקשבה

תתקשרי למוקד לנפגעות תמיכה מינית 1202 שיהיה בהצלחה .זאת העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך. שבת שלום דנה

אבל משהו בזמן האחרון לא מסתדר לי, ניראה לי שיש כאן מישהי שכותבת תחת כמה שמות משהו כאן נורא מוזר לי