טריגר

קול קורא מאי שם קול שקורא בשמי חזק חזק ומורגש כל כך וכואב כל כך מוטשת ממלחמות שמנאלות את חיי שמנאלת אם עצמי יום יום מוטשת ולא מוצאת את מה ומי שיכול לרפא ולעזור כל מגע מקפיץ את גופי מחפסת הגנה ומתחבאת מהעולם הצפוף הזה מתחבאת כבר מהזאות שלי מהיקום שלי לא מעמינה יותר לא מסוגלת כבר לחשוב ברור ובהיגיון לא יכולה להיסתכל אל עצמי ושולחת מסרים לכל אבר כמו אישה מצןרעת אישה שלא מעיזים להיתקרב מדביקים לחיים שלה את כל הגועל שיש בעולם אין לה נשמה אין לה חיים אין לה שם אין לה קיום... התבוננתי סביבי ורואה רק מצבות מאבן בלי תחושה בלי להרגיש ואיך הכאב מורגש שם כל כך מסתובבת בין קברים שרק נבנו ורוצה לקפוץ אל הקבר הפתוח רוצה להיות בצד שאינו סובל יותר הגוף שלי עזב אותי ישבתי כך שעות אם עצמי מדברת בלחש נמצאת ליד ,קרוב כל כך לנשמות למלאכים הישנים שכיבו את עיינים ולא יכולתי לקום לא יכולתי להזיז את ידיי את רגליי חולשה נוראית שתפסה מקום גדול בעולם שלי חולשה וכאב חד כמו סכין חותכת כל איבר ואיבר מגופי החולשה מושכת למטע אני כבר לא יודעת אם מישהו רועה אני לא יודעת אם אני מסוגלת להיתמודד אם כל זה אני מחוררת כולי כל גופי מפזר אוויר לכל אבר כל גופי חבול מסומן כמו כלבה שמסמנים אותה רחוש של העולם הזה אני בובת סמרטוטים בובה שאפשר לעשות בה הכל להגיד לה הכל לפגוע בה להכאיב לה כי זה מצחיק אותם כי זה עושה להם טוב לראות אותי מושפלת כי זה כי זה כי זה מיליון רסיסים קטנים מיליון רסיסים קטנים מליון רסיסים מיליון ובסוף רק נקודה אחת קטנה רק נקודה כלום

ונראה שזה לא יגמר לעולם ונראה שאין מרפא אבל אי שם, מעבר לאופק, מחכים לך ימים נעימים יותר ימים של שמחה ימים של אושר ימים של שלווה ימים שאת כל כך משתוקקת להם רק תאמיני, ואל תאבדי את התקווה!!!!! ובנתיים.... תעזרי בהרבה סבלנות..... ותחפשי את האורות הקטנים שישנם בדרך תסתכלי סביבך.... ואני מבטיחה לך - את תמצאי אותם! תתמקדי בדברים הקטנים שעושים לך טוב כאן ועכשיו מחבקת בעדינות ובחום שחף

הכול באמת כואב וליפעמים נירה שאין כוחות יותר,שאין משאנת שתתמוך ותחזיק,אבל היום אני מרגישה אץ האור שניכנס ונותן לי לנשום את האוויר קצט יותר טוב,אוויר שלא מתפזר לכל אבר,זה כמו אולי לעשים פלסטר ותיקווה שלא יפול ולא יקרא,אבל אני יודעת שאת הכאב הזה אני נותנת למי שיכול לעזור לטפל,את הפלסטרים אני יוריד לעט ובתוח בתוח הטיפול שאני אוברת. בכל מיקרה יש אור ואני משתוקקת לגעת בו,שיכנס אל כולי,שיאטוף אותי. זה יקרה אני מקווה שזה יגיע מהר

זו ההרשה שלך הרגשה של כלום של נקודה הרגשה של דחיה השפלה כשתאפשרי לעצמך להרגיש יותר מנוקודה תתני לעצמך נפח זכות קיום בטחון, אהבה עצמית שתראי אך כולם רואים אותך אחרת ההרגשה שלך תשתנה מול עצמך ומול אך שאת מרגישה שהסביבה מסתכלת עלייך תני לעצמך לצמוח...לפרוח איה

איספי את ניצנוצי האור הניבטים אליך מבין הרסיסים זעירים, קטנטנים, חמקניים, אך מאירים. לאט לאט באהבה הדביקי אותם לשלם שיאיר לך ואת דרכך יכוון. מחבקת - ליז