טריגר רציני - אני כועסת!!!!!!!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

11/07/2007 | 13:50 | מאת: לא בא לי שם הפעם

אני אובדת עצות. רע לי כואב לי מבפנים שום דבר לא משמח אותי מחייכת בעל כורחי. לאחרונה הופיע טריגר רציני בחיי שגרם לי להיזכר בכל. וזה בא לי פתאום בלי רחמים. זה התחיל בגלל טיפול מוצלח בן שנתיים. שבתהליך פרידה ממנו נוצר כעס ונתק עם הפסיכולוגית. אז הופיע חלום הזוי שחשבתי שלא קשור לכלום ואח"כ נזכרתי בהכל. אני כועסת על מי שגרם לטריגר- על הפסיכולוגית. למה היא עשתה לי זאת???? אנחנו מטופלים אצלה כמשפחה. תמיד קיבלנו יחס מעולה. לאחרונה יחסנו עלו על שרטון כשבאתי והודעתי שאני עוזבת את הטיפול למטרת עבודה. ואז נוצר נתק וכעס ובא חלום אימה שבו אנס רודף אחריי בחושך במקום המוכר לי מימי ילדותי. צעקתי בחלום, בעלי העיר אותי והכל לכאורה נגמר אבל הכל שוב חוזר אליי. אני לא מצליחה להתנער מזה. אני מזה כועסת על הפסיכולוגית שהרסה לי- קיבלתי עבודה ממש טובה ואני אמורה לשמוח. שכר די גבוה עלייה ברמת החיים. לאחרונה נכנסנו לבית חדש שבנינו. בית מקסים ביופיו. אבל היא הרסה לי!!!!!! למה פגעה בי? למה הייתה צריכה לעורר כזה טריגר? אני כועסת, רותחת כי אני אמורה להיות מאושרת עכשיו. מלא דברים טובים קרו לי בחיים. ופתאום היא באה והרסה לי את המגדל. תמיד היה כיף נפלא ורגוע בטיפול. הכל על מי מנוחות. ואופטימי. והייתי אוזרת כוחות לחיים ושמחה ומאושרת. אז למה אחרי שנתיים מאושרות היא עשתה לי את ההיפך הפעם?? מה עשיתי כבר שהיא מתנקמת בי? לא יודעת איך מתמודדים עם דבר כזה. תמיד היו לי מנגנונים טובים שהביאוני עד הלום. חבל בכלל שהכרתי אותה. הורידה אותי 50 קומות אחורה. למה??? מה הטעם? היה לי טוב ונהדר ונפלא בחיים בתוך ההכחשות שלי. למה היא נפצה אותן????

11/07/2007 | 14:15 | מאת: ליז

לא כל כך יודעת אם זה זמן להגיב ...או מה להגיב.... אז רק אשלח חיבוק }{ אוהב לך אחותי.

11/07/2007 | 18:24 | מאת: שחף

אני מאוד מבינה את הכעס והתיסכול שלך אולי גם בלבול.... וגם המון המון כאב!!! אומנם אני לא יודעת מה קרה בינך לבין הפסיכולוגית שלך אבל יכולה להגיד לך משהו כללי שאני יודעת הרבה מאוד פעמים אנשים מגיעים לטיפול עם משהו שונה לגמרי ובמהלך הטיפול כאילו פתאום עולים הזכרונות של הפגיעה אני כותבת כאילו כי זה לא באמת פתאום הזכרונות האלה עולים כי במהלך הטיפול המטופל מגיע למצב נפשי כזה שבו הוא מספיק חזק ויכול להתמודד עם הזכרונות הכואבים הללו הזיכרונות מודחקים מכיוון שהם כואבים מדי ואי אפשר לשאת אותם וכשהנפש מתחזקת, הם עולים אבל גם כשהם מודחקים, הם ממשיכים להשפיע על החיים שלנו בדרכים מגוונות ביותר הם משפיעים על תפיסת העולם שלנו, על איך שאנחנו תופסים את עצמינו, על מערכות היחסים, על דרכי החשיבה שלו, על דרכי ההתנהגות שלנו ועוד.... ובמוקדם או במאוחר ההדחקות תמיד נפרצות בסופו של דבר, מכיוון שהן גובות מאיתנו מחיר כבד מאוד - הנפש שלנו משקיעה בהן יותר מדי אנרגיות והיא תעדיף להיפתר מהן ברגע שהדבר יתאפשר אז יכול להיות שדווקא בגלל שכל הטיפול היה כל כך מוצלח והרגשת בו טוב, זה הכין את הנפש שלך לפתיחת הנושא הכואב, ולא רק הפרדה הכואבת היא זאת שגרמה לכך אולי היא נתנה רק עוד פוש אחד קטן

12/07/2007 | 08:47 | מאת: לא בא לי שם

שלום שחף- אני כותבת בפורומים בעילום שם תמיד תמיד. אבל אני רוצה לספר לך ששמי האמיתי זהה לשם שאת משתמשת בו בפורום. או אולי זה שמך האמיתי גם? כך קראו לי שנולדתי. בזמנו זה היה שם מיוחד. אבל בואי נשאיר זאת ביננו ואני מבקשת שתמשיכי לקרוא לי- לא בא לי שם. כי עדיין אני לא מסוגלת לחבר את השם האמיתי שלי למה שאני כותבת. כאילו וזו מישהי אחרת כותבת. לא אני האמיתית.