מי את בכלל תמימה או...

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

08/07/2007 | 16:15 | מאת: סמויה מן העין

שלום, מתנצלת מראש על האורך אבל פתאום יש לי הרבה מה לומר- האם תוכלו לעזור לי? אני מעט מעל גיל שלושים. בחורה נורמטיבית לכל דבר נשואה לגבר טוב הבוגר ממני בעשר שנים+שני בנים. בעלי תומך בי בכל ממש כמו ``אבא``. יש לנו בית מקסים. בית החלומות שנבנה עד לא מזמן. אנחנו מאושרים. רק לאחרונה יצאתי לעבוד במשרה מלאה. היציאה לעבודה עשתה לי טוב ורואים את זה עליי. רזיתי, החלפתי את המלתחה והסובבים מחמיאים. לכאורה- טוב לי ואני פורחת. אבל זה רק מבחוץ.בעלי יודע עליי מעט. קשה לי לדבר על זה. קשה לי מאוד. אני מנסה לפעמים לחשוב שאולי דמיינתי את הכל. אולי זה היה בחלום. אולי זה לא קרה לי. אולי המצאתי את זה. מה זה קשור אליי בכלל?!?! זה לא אני!!! אם תראו אותי לא תאמינו עליי.זה לא מתאים לאחת כמוני. אחת כזו חזקה- לא רואה אף אחד ממטר. בעלת ביטחון וכוח. לא עדינה בכלל(הכוונה לא מבחינה חיצונית). לדעת הסובבים-בחורה יפה ומבחינה אינטיליגנטית יש מה להציע. אבל הזיכרון מסרב להימחק והוא קיים! כל הזמן.כמו יתוש מעצבן. איפה אני נכנסת בתמונה?! אולי זאת לא אני? אז ככה הסבר- הייתי בילדותי בתקופה די ארוכה (מעל לשנה) במע` יחסים מינית(אולם ללא חדירה-רק זה היה חסר) עם גבר מבוגר בן שלושים אני חושבת ואני בת חמש בלבד עת היכנסי לכיתה א`. כן זהו- זה מה שיש לי להגיד. קשה לי לעכל את זה אני מרגישה ז`(יצאנית) בת חמש שמפתה גברים מבוגרים בני שלושים.הייתי ילדה יפיהפיה מדהימה! וידעתי למה אני נכנסת ואהבתי אותו אהבה עזה. ואהבתי להיות איתו כולל המיניות.זה היה החבר של אימי. גרנו אצלו תקופה ארוכה וזה מה שקרה כשאימי הייתה יוצאת לעבוד בלילות ומשאירה אותי איתו. וגם אחה``צ שהייתי חוזרת מבית-הספר ואימי לא הייתה שם. איש לא ידע עלינו וחסר שזה היה מתגלה בזמנו. כשאימי נפרדה ממנו-הוא נטש אותי ועשה את עצמו כאילו לא מכיר אותי בכלל! ולא אמר לי יותר שלום ברחוב ובשכונה. בלעתי את זה בשתיקה כואבת כמו שילדה קטנה גדולה בעצם יודעת לעשות והסתרתי היטב את הכל. אבל לפעמים אני מתגעגעת אליו. כן, אני חושבת עלנו ואיך שהיה. ושוב אני אומרת- מה זאת הייתי אני? הילדה עם פני המלאך, התמימה כביכול. אילו היו יודעים מה מסתתר מאחורי המסכה שלי. מאחורי התמימות הגדולה שלי. איזה ממזרה אני ונחש צבועה וז`(יצאנית). הרי יכולתי להפסיק את זה ולספר על המעשים האסורים.(אולי נהניתי?) אבל חטאתי- ידעתי שזה אסור ובכל זאת המשכתי מתוך ידיעה ברורה שאני חוטאת! בת חמש הייתי והבנתי הכל. לא הייתי טיפשה בכלל. ידעתי טוב מאוד היכן אני נמצאת. ובכל זאת עשיתי את זה! למחרת הייתי הולכת ללמוד בכיתה עם כל הילדים בכיתה א`(עליתי בין הקטנים כי הייתי בשלה לפי אבחון)ועושה את עצמי שוב ילדה למרות שכבר מזמן הפכתי לאישה. מצחיק נכון? טוב- אני לא יודעת למה בחרתי לשתף אתכם בזה. איזה ג`וק של שיגעון קפץ עליי היום. אתם חייבים לסלוח לי אני לא סולחת לעצמי. בחיים! יש לי קצה של נחמה? אני מסרבת לחשוף לפסיכולוג/ית כי פוחדת שזה ירחם עליי בפנים- אני בעלת כוח וביטחון! באינטרנט יותר קל לי משום שזה כזה רחוק ממני. מה פתאום שמיהו זר (ועוד גבר)יראה אותי כחלשה?!?!? היה מת!!ויש לי גם שכל ותמיד היה לי. מה פתאום שמישהו יראה אותי כטפשה וכקלת דעת?! אני חייבת להבהיר לכם- אני לא!!!! אז מה עושים כדי למחוק את הזיכרון המיותר, את הפסולת הזו מחיי המאושרים בהווה?!? יאללה ביי חייבת להתחפף לפני שאני חושפת עוד שטויות על חיי.. **סליחה על הבוטות שבדבריי ועל המילים הלא יפות- אם תכירו אותי במציאות לא תאמינו שאני בכלל מסוגלת לומר את המילה הלא יפה שמתחילה ב-ז`. אל תקללו אותי בבקשה! למרות שמגיע לי.

08/07/2007 | 21:00 | מאת: ליז

טריגר = אזהרה למשתתפות הפורום על האפשרות שבהודעה יש נושא שעלול לעורר את הטראומה . כאשר אנו רושמות טריגר בתוכן ההודעה אנו מאפשרות למשתתפי הפורום להכין עצמן לתוכן שעלול לפגוע בהן . זה הרבה יותר מורכב. ועצם העובדה שאת כל כך מסתירה את זה, ומבוהלת מהאפשרות שמישהו ידע מזה, התחושה הקשה שמלווה אותך בהתיחסות לעניין, מראה על כך שאת לא ממש ברורה לעצמך ביחס לעניין - ואין מצב להעלים את הזיכרון . את צריכה לבדוק עם עצמך אם מתאים לך לפתוח ולהתמודד , לקבל עזרה ולהתחיל לחיות בשלום עם העניין - ולהבין שאם מישהו היה ז' בעניין הזה - זה האדם הבוגר שגרם לפעוטה בת 5 להאמין שמה שהיא עושה זה טוב ויפה ואין קשר לכך שאהבת או נהנהת. מקווה שתמצאי את התשובות - בהצלחה.

09/07/2007 | 06:12 | מאת:

לפורום שלנו.... אין צורך להתנצל וגם לא לחשוש לשתף אף אחד לא מקלל כאן...בטח על מה שאת משתפת.... אנחנו כאן לא שופטים, לא מעברים ביקורת, וגם לא מרחמים....לכל אחת כאן סיפור כואב וקשה משלה... ואנחנו כאן להיות ולתמוך אחת בשניה. מקווה שתמצאי את מקומך ותצרפי אליינו צר לי לשמוע את סיפורך...מבלבל וכואב... קשה מהסיפור שאת מספר לסיק מסקנות לכן אומר כיצד נראים הדברים ...והכל בסימן שאלה...כי רק לך התשובות!! לא שמעתי על אבא שלך.... אבל שמעתי בין השורות על חסך?? בחרת גבר בוגר ממך שמטפל בך כאבא... חפשת חום ואהבה אצל חבר של אימך שניצל זאת ונתן לך להאמין שאת האשמה...הממזרה והמפתה.... וזו טעות גדולה ...ילדה בת 5 תיהיה הבוגרת שתיהיה לא מפתה גבר ליחסי מין!!! ילדה בת 5 זקוקה לחום ואהבה..למגע של יד אוהבת מלטפת ומנחמת. גבר - חבר של אמא- אבא או כל דמות מבוגרת מקיימת יחסים עם אישה בוגרת...באותה רמת גיל!!! ואם יש בילבול....על הגבר- האבא - החבר לעזור לילדה לכוון ולשמור עליה ולא לנצל את החסך והכמיה לאהבה. וזה מה שקרה בעצם...חבר של אימך ניצל אותך!!! ניצל כנראה גם את אימך....את התמימות והאמון שנתנה בו כהשאירה אותך איתו.... צר לי על כך צר לי שאת מרגישה אשמה שלא לך... שאת כועסת על עצמך אני בטוחה שאת בחורה חזקה....ולשתף זו לא חולשה.... אני חושבת שיש מקום לשתף בפגיעה שלך את המטפל, ואם את לא חשה בטוחה עימו...נסי לבדוק אפשרויות לטיפול אצל מומחית בתחום! כאן בשבילך אידה