נאלצתי להפגש עם ההורים שלי אחרי שנים, ולא טוב לי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כבר כמה ימים שאני מרגישה זוועה. נאלצתי לאחר שכל העולם לחץ עלי לפגוש אותם מאחר והתמוטטו נפשית. הם מכרו את ביתם כדי לעבור דירה, כל הכסף במזומן, עשרות אלפי דולרים הונחו לבד בבית לשעה אחת בלבד. באותה השעה נכנס גנב לבית. והם נשארו אנשים מבוגרים ללא כלום!! לא כסף, לא קורת גג. (שילמו רק מקדמה על הבית החדש). ועכשיו נותרו בלי כלום!! שניהם הרוסים לגמרי, וכל העולם לחץ עלי להשלים איתם כדי להקל עליהם עכשיו. ואני נכנעתי, הגעתי לכמה שעות, ועכשיו סוגרת חשבון עם הנפש שלי לחומרה.... לא רציתי להיות שם!! למרות שקיבלו אותנו יפה... אבל שונאת לעשות דברים מאולצים!! ויחד עם זה קשה לי לשמוע אמירות של נקמה, כמו מגיע להם וכאלה.....
מקוה שקצת התאוששת לא פשוט המאבק הזה בין לעשות את הדבר הנכון להתחשבנות הפנימית ומהו בכלל הדבר הנכון, ודוווקא עכשיו כשנראה שהדברים מסתדרים ברמה האישית תמיד, תמיד הם נדחפים כשפתאום נהיה טוב.... שמרי על עצמך, תני במידה הנכונה, ולא יותר ממה שאת מוכנה או יכולה להרשות לעצמך. מחבקת - ליז
כנראה שבאמת נתתי הרבה יותר ממה שאני מוכנה...
ליאור יקרה מה שלומך? הורים.... הרבה רגשות מעורבים שפזורים על רצף....זכרונות.... יש את הרגשות שהביאו אותך לשם בכדי...לבקר...לפייס..לנחם...ויש את הרגשות הבאים מהזכרונות ...מהעבר, מהווה... הלכת ולא בלב שלם ונותרת עם תחושה כבדה וקשה... יכולה לזהות את הרגשות על הרצף? את אלה שהביאו אותך לבקר? האם זה היה גם בשבילך? האם זה רק מלחץ? האם ויתרת על עצמך? מקווה שאת יותר טוב מחזקת סופ"ש נעים וחביב בדירה החדשה!1! אידה
