עוד מעט זה שנה שאתה לא איתנו.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כל פעם שאני מקשיבה למילים של השיר הזה שכל כך אהבת לשמוע ליבי נצבט שהמחלה הארורה הזאת קטפה אותך, והיית רק בן שש התמונה הזאת של הלילה שבו אנחנו מלווים אותך למנוחת עולמים ועל רגבי העפר הטריים הניחו את הכלב צעצוע שאהבת והכובע לא יוצאת לי מהראש ארים ראשי שי גבסו הולך אני כעת במשעול ההווה כילד ההולך לו לאיבוד כפות ידי הן מושטות מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם מחפשים עוד קרן אור שתעזור עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה תביא להם את התקווה ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם וליבי יקרא מאין יבוא עזרי עובר אני כעת בין נופים חדשים הצעדים הם נעשים כה איטיים מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר מה בלב אתה שומר קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו מביט סביב ומחפש את עולמו כשהווה כל כך קשה לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם וליבי יקרא מאין יבוא עזרי מחבקת אותך ילד יקר, אתה חסר לכולנו כל כך.
גל יקרה כאב האובדן לווית אותו במשך שנים... עד לסוף המר והינה כבר עברה שנה??? קשה מאוד כואב איתך אידה
