מתנדנדת בין להישחף לתוך המערבולת של חושים

לבין לצוף על פני המיים כל הזמן נשחפת עם הזרם ואז עושה מאמץ ופונה אחורה משתדלת לא לתת לעצמי להישחף לשם ולא יכולה להגיד שזה קל כל הזמן צריכה להיות ערנית ומודעת לכל רגש שעובר, לכל מחשבה שעולה לזהות את הנפילה המתקרבת ולהימנע מלהמשיך באותו כיוון להשיח את הדעת לעסוק במשהו אחר להזכיר לעצמי שאני לא רוצה להיות במקום הזה של הנפילה ושאני יכולה לא להגיע לשם, אם רק אתאמץ מספיק ואוףףףףףףףףףףףף עוד מעט כבר יגמר האוויר...... :(((

כמה מאמץ... מאבק בלתי פוסק... כמה כוחות צריך כדי לשמור על הראש מעל המים... יש הפגות? רגיעות? מנוחה? הנאה? אידה

אין כל כל הפוגות ומנוחה הנאה - משתדלת לפעמים לעשות משהו נחמד כמו לצאת לבית קפה עם אמא להיפגש עם חברה רק שזה לא בהכרח עוזר ואין כוחות בכלל הגעתי לגבול היכולת שלי גם העבודה לא ממש תורמת כי לא רואה את הבית כמעט חוזרת הביתה ב-6 וחצי - 7 ועד ב-9 וחצי -10 אני כבר הולכת לישון חוזרת הביתה מחוסלת מעייפות לא יודעת איך אני אוכל להמשיך לעבוד ככה עד סוף הקיץ לא שיש לי הרבה ברירות.....