בוקר של אושר

בוקר טוב לכולן דמיינו תחושת אושר מציפה וממלאה את כל הגוף תחושת אנרגיה שדבר לא יעמוד בפנכיין היום יום טוב כתבה מצורפת.... ורק מציינת שאני מבאיה כתבות למחשבה. יום של אושר אידה הכל עניין של בחירה שלושה ענקים, אברהם לינקולין, ג'ורג' ברנרד שואו ולאה גולברג מתגייסים כדי להציג אמיתות הנוגעות לאושר. הזמנה לחגוג את החיים מאת: גלי הכרמלי אושר.... כלום יש דבר אליו משתוקקים יותר בני האדם מאשר להיות מאושרים? כלום יש דבר חמקמק יותר ממנו? ובכל זאת, כמה אנשים אתם מכירים שיצהירו בפניכם (או אפילו בפני עצמם), בכנות ולאורך זמן (אתם יודעים מה? אפילו בכנות חלקית ולזמן קצר) את ההצהרה הפשוטה: "אני מאושר"? אני סבורה שאושר הוא מקום לבוא ממנו ולא להגיע אליו. הבחירה האם להיות מאושר היא בחירה מקדמית או במילותיו של אברהם לינקולן: "רוב בני האדם מאושרים במידה שהם מחליטים להיות כאלה". רבים ודאי יוכלו להעיד על רגעי אושר בחייהם, רגעי שיא. אבל הקיום היומיומי שלנו הוא לעתים קרובות רק רצף של ניסיונות להימנע ממפחי נפש. הקיום הבסיסי האוטומטי של מרבית בני האדם דומה יותר לריצה בין הטיפות של עיסוקים, אילוצים, הנחתות וצרכים קיומיים. הבה נהיה כנים לרגע, כמה דקות ביממה אנחנו חשים מאושרים? החשש מלהיות מאושרים למען האמת האושר האולטימטיבי, השלם, הוא כמיהה כה עזה, עד כי מרבית האנשים חוששים מהמימוש שלו באותה עוצמה שהם כמהים אליו. ייתכן כי ברמה הרוחנית, ההתנגשות בין שני הכוחות העוצמתיים הללו יוצרים עצירה וחוסר תנועה לקראתו. היטיבה לבטא זאת המשוררת לאה גולדברג בשירה "ניסיון": ניסיון לך נשבעתי אל עליון, ולא אדע האקיים: איך אעמוד בניסיון? ניסיון האושר השלם. איכה תכיל עיני האור? ידי רפות, ידי הוזות - איכה אשא ולא אשבור שמחה כזאת, ברכה כזאת? מכובד עול איך לא אפול, איך לפניך אתייצב זקופה, גדולה, נושאת בעול של אושר אנושי שלו. מדהים לא? האושר האולטימטיבי נתפס כעול. לאה גולדברג מבטאת את הפחד הכמוס מלהיות כה מאושרת, עד כי לא יהיה בכוחה להכיל זאת. בקבלה מדברים על היותנו כלי שמהותו הרצון לקבל אור (המימוש של כל החלומות, הרצונות, המאוויים והפוטנציאל האינסופי) לתוכנו. אלא שיש צורך בהכנה נכונה, בניקוי ובהרחבה של הכלי כדי שהאור יוכל להיכנס לתוכו ולמלא אותו. הדאגה של לאה גולדברג מוכרת לכולנו: רגעים שכאלה שבהם אתה חש כה מאושר, שהכלי שלך כה מלא באור, מין מלאות עד אפס מקום, ואז מתגנב הפחד ומתחיל לכרסם, לזנב, ללחשש: האם יש בי מקום לעוד אושר? מה יקרה כשכל זה יסתיים? האם שוב אחווה כזה אושר? האם יהיה עלי לחוות את הניגוד המוחלט - השפל המוחלט בבחינת מאיגרא רמה לבירא עמיקתא?  אושר.... כלום יש דבר אליו משתוקקים יותר בני האדם מאשר להיות מאושרים? כלום יש דבר חמקמק יותר ממנו? אילוסטרציה: sxc.hu הוקרת תודה לחיים אושר עבורי אינו מטרה נכספת בפני עצמה. לפני הכל הוא בחירה. כאמור, מקום לבוא ממנו. אושר יכול לנבוע מאימוץ גישה של סקרנות, פליאה ותמימות, הוקרת תודה לחיים, לקיום, לבריאות, לשמש הזורחת ולפלא הבריאה בכללו. שום דבר מיוחד לא צריך באמת לקרות כדי שנוכל לחוש מאושרים. אולם נוכחות האושר מתחזקת ונוכחת, כאשר אנו פועלים למימוש הייעוד שלנו מתוך הערכים שלנו. בעשייה שיטתית למען מימוש ייעודנו שלנו תוך חיים מתוך ערכינו האותנטיים. ביכולת להתעלות מעל הקיום האוטומטי ולממש מציאות חדשה בחיינו טמון אושר גדול. לא כשנגיע למטרה, אלא בכל רגע בדרך אליה. הגדיל ואמר ג'ורג' ברנרד שואו: "האושר האמיתי בחיים הוא להיות כלי בידיה של מטרה שאתם מזהים כמטרה כבירה, הגורמת לכם שתהיו כוח טבע אמיתי, במקום חבילה קטנה וקדחתנית של תחלואים והתמרמרויות ולהתלונן, שהעולם לא שם לו למטרה לגרום לכם אושר. לדעתי, חיי שייכים לקהילה כולה וכל עוד אני חי, זכות היא לי לעשות למענה כל שביכולתי. אני רוצה למצות את עצמי באופן מלא עד שיגיע זמני למות. כי ככל שאני עובד קשה יותר, כך אני חי יותר. אני חוגג את החיים כשהם לעצמם. בשבילי החיים אינם נר קצר. הם מעין לפיד מלא הוד, שהוטל עלי לאחוז בו כעת, ואני רוצה לגרום לו שיבער באור יקרות ככל האפשר, קודם שאמסרנו לידי הדורות הבאים". הכותבת היא מאמנת ומנחת קבוצות אימון

היי אידה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי הייתי מוכנה למצות את עצמי באופן מלא עד שיגיע זמני רק שעם כל מה שמתרחש בחיים שלי כיום לא יודעת אם מסוגלת ובנוסף קיבלתי מתנה גדולה היום , מחלת סוכרת במזל טוב !!!! אז עוד מתנה לרשימה שלי ועלי להודות על האמת ש " רק זה עוד היה חסר לי " ועכשיו כבר יש , מדהים לא ? פשוט מקסים !!!! מי יודע ? אולי מעז יצא מתוק , מתוק אמרתי ? אויייייי אסור לי מתוק , תודה על המאמר , שום דבר שכתבתי כאן על הסוכרת שלי ( מהיום ) לא קשור לכתבה הנפלאה שהבאת וברור שלא מכוון כלפיך , סתם , מרגיש לי מגעיל , דביק להחריד , היום אמרתי לבעלי , תראה איזו אישה מתוקה יש לך , עד כדי כך שהמתיקות שלה עולה עד 365 ,כן גובה הסוכר ,והרופא רצה מיד לשלוח אותי לבי"ח, לא הסכמתי , בנות , יש מישהי מיכן שסובלת עם סוכרת ויכולה לנדב אינפורמציה שימושית ליומיום מעבר ללא לאכול מתוקים , מתוגנים , ופחמימות ? אשמח לשמוע כל דבר שתוכלו לומר לי אייך חיים עם סוכרת , חטולה מתוקה

תקופה משהו בילבול מחסור בשינה סתם

מתוקה! אפשר לקרוא לך כך עכשיו? בארצות הברית וגם בארץ יש עליה מתמדת במחלת הסכרת, כנראה שהרבה קשור לתזונה ואפשר לשלוט בכך. אני מכירה אדם שגילה לפני כחודש שהוא חולה בסכרת, לקח עצמו בידיים שינה את התזונה שלו לחלוטין, ירד במשקל וישנה ירדה משמעותית ברמות הסוכר בדם. הקושי הגדול היה בקבלה של המחלה וההגעה להחלטה לעשות שינוי, זה היה כרוך בהרבה כעס והתנגדות לשינוי, אך בסופו של דבר....ההחלטה נלקחה! הכל ללא תרפות. מצרפת לינק אולי יעזור???http://www.metukim.co.il/HebrewHandbook/chap01.php חתולה יקרה, אני יודעת שזה לא פשוט...אבל יש מנורות אזהרה שנדלקות כעת, שמרי על עצמך אידה

לי יש סכרת כבר למעלה מ15 שנים...מוכנה לעזור לך בכל מה שתרצי אבל קשה לי להגיע למחשב...ואני גם מעדיפה לא לדון בזה כאן בפורום...אם תרצי תשלחי לי מייל אז אוכל לשלוח לך את מספר הטלפון שלי כדי שנוכל לדבר...רק אם תרצי...אוכל להכנס לכאן שוב בלילה או מחר בבוקר...הנה כתובות המייל שלי [email protected] דמעה

ראשית מצטערת לשמוע, אבל ממש..... אני מניחה שהסכרת שלך היא מטיפוס 2 מה שמאוזן על ידי כדורים. כי הסכרת מטיפוס אחד היא סכרת הנעורים, מה שמחייב איזון בזריקות אינסולין. לצערי חוויתי סכרת הריונית בהריונות עם הבנים, עם הקטנים היה הכי גרוע, כי נאלצתי לדקור את עצמי חמש פעמים ביום, כדי לעקוב אחרי רמת הסוכר בדם. תתארי לך פיצי, לא מספיק הנפיחות והבצקות בידיים, אז עם הדקירות האלה פשוט איבדתי תחושה בידיים. אז קיצרתי לי את הדרך, כמו שרק אני יודעת לעשות (לא מומלץ, כן?) ובטבלה שקיבלתי מהאחות לרשום את התוצאות הייתי ממלאה תשבץ , באופטימיות יתרה הייתי אומרת. הכי מצחיק הוא שהילדים שלי היו רואים אותי בזמן שאני דוקרת את עצמי, והיו "אמא לא כדאי לך... מסכנה אמא".. ועוד כאלה. והאמת שאני ממש לקראת אם לא בתוך המחלה עצמה. הסכרת ההריונית, והגנטיקה המגעילה שלי, יש לסכרת אלמנט גנטי חזק מאד. והתרופות שאני מקבלת, סטרואידים וקורטיזון, שאני מטופלת כרונית, וטיפול לאורך שנים וזה בדוק גומר את הלבלב. והפעם האחרונה שנבדקתי היו לי ערכים של 140 מיליגרם אחוז סוכר בדם בצום שזה נחשב לגבוה, והייתי חייבת להמשיך מעקב אבל אין לי זמן לעצמי, יש לי חומר רפואי, אם תרצי אשאיר לך את כתובת המייל שלי, אבל בכל אופן דרך האינטרנט יש אוטוסטרדה של מיידע. את יכולה דרך הגוגל תחת השם diabtus melitus או פשוט סכרת. המון בריאות מתוקה שלי, ומעכשיו במקום שמנת אני שמה לך בקערית דיאט יופלה.... ליאור

מצטערת לשמוע שקיבלת "מתנה" כה מתוקה ושמה סכרת אשר הנה מכת מדינה! אצלנו במשפחה לאבא שלי- בערוב ימיו היה סכרת ולסבא שלי- בעודו צעיר לימים ממש... מה שאומר שלדאבוני אצלנו הסכרת עוברת בתורשה. ומכל מותו הפתאומי והטראומה האיומה שחקוקה לי ממות אבי זה מה שאבא שלי פירגן לי כירושה:-) ויש לי בבירור נטייה לחלות בסכרת ואני חוששת ומפוחדת ולא ממש מקפידה על אורח חיים מדוקדק ומהודק ושמירה על הגיזרה כמניעה. מצטערת לאכזב אותך מתוקה שלי אך מסתבר שאין מטה קסם למחלה הארורה הזו ... ורק בשינוי אורח החיים והתנתקות מוחלטת מסוכרים והתנקות מתחליפי סוכרים(כל סוגי הפחמימות למינהם ההופכות לסוכרים בגוף) ניתן לשמר על ערכים תקינים מבלי להזדקק חלילה לקורטיזון ומקסימום להתאזן באמצעות תרופות. מאחלת לך בריאות וכוחות רבים להתמודדות. אוהבת אותך. שדה ניר