יום הזכרון- יום העצמאות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בנות יקרות יום הזדכרון בעיצומו יום העצמאות בפתח... מזמינה אותכן לשתף מה אתן מרגישות? מזמינה לשתף על יום הזכרון.....על יום העצמאות שלכן.... על המלחמת העצמאות שלכן יום טוב אידה
היי אידה בעוד זמן לא רב יגמר יום הזכרון ויפתח יום העצמאות לשמחה יום העצמאות שלי ,,,,,,,,,,,עדיין מרגישה כמו נעולה בתוך זרועות של תמנון שלא מניח לי לנשום ולחיות , השכול לובש צורות וכאב בכל מיני גוונים , היום חשבתי על חבר טוב שלנו שנהרג בפיצוץ /פיגוע בצור לפני המון שנים , וגם על עוד אנשים אחרים שאהבתי ואינם עוד , מלחמת העצמאות שלי היתה ועודנה להגיע לעצמאות רגשית יום עצמאות שמייח לכולכן חטולה
חתולה יקרה התחושה שאת מתארת הינה תחושה קשה של חנק, וחוסר אונים לכודה, מתקשה בנשימה, בתזוזה.... תחושה קשה.... מאוד לא פשוטה.... אך מחזרים את השליטה? אך הופכים להיות עצמאים רגשית? אני חושבת שעברת דרך ארוכה והחזרת לעצמך את השליטה בחייך וברגשותייך.... אם זאת את מתארת תחושה קשה שקיימת ומלווה אותך. אי אפשר להתווכח עם תחושות. מאחלת לך שתמשכי ותצליחי להתשתחרר מזרועות התמנון. (נסי לעשות גם בעזרת הדמיון....שלב אחרי שלב) שתחושי עצמאות רגשית, בשליטה, חופשיה...... מחזקת ומחבקת אידה
מושלם לemdr ובנתיים.... פני מקום ושקט מקום אהוב ובטוח דמייני את התמונה שאת מתארת עם התמנון עם כל התחושות.... דמייני אך את אט אט משתחררת מה עוזר לך? למה את זקוקה בכדי להשתחרר אדם? חפץ? משהו פנימי? משהן שהשתמשת בעבר ועזר... אם קשה עצרי...נשמי עמוק והמשכי.... אין לי ספק שתצליחי.... תני לדמיון להוביל אותך... אל תחשבי שזה מגוחך? ולמה עולים בי כאלה דמיונות... בהצלחה אם תרצי שתפי... נשמח אידה
כל שנה אני יושבת שעות רבות מול הטלווזיה וצופה בסרטי ההנצחה בוכה שעות על גבי שעות יחד עם הסיפורים העצובים אני לא מכירה באופן אישי אף חלל, למעט חייל שהכרתי כשהינו ילדים קטנים הוא היה שכן שלי עד גיל 8 או 9 ואני תמיד חושבת עליו ביום הזה. השנה הגולה תקועה לי בגרון והבכי תקוע מתביישת לכתוב אבל אני מחפשת טריגר לשחרר את כל מה שהצטבר ודווקא ברגעים שזה בורח ספונטנית אני עוצרת את זה אוטומטית, לא מבינה למה. כנראה מבושה. גם אני כמו חתולה כבולה בחוויות העבר, לאט לאט מחפשת את הדרך החוצה, דרך שהתחילה ביום שעזבתי את הבית ואת הבעל אל עצמאות וחיים אחרים (בתקווה) אבל בנתיים כשהדרך כ"כ ארוכה אני לא רואה את הסוף.. וממשיכה, כי אין ברירה.. מאחלת לכולנו חיי עצמאות וחירות יום עצמאות שמח מותשת
מותשת יקרה ראשית אל תתביישי! אין לך במה. יש כאן ספורים עצובים של מוות ושכול של אובדן של אנשים צעירים שנפלו במלחמות ישראל. לך יש את הסיפור האישי שלך....האובדן שלך....החלק שמת בפנים במלחמה האישית שלך. הגולה בגרון מחפשת דרך להתשחרר.....יתכן שמתעצמתביום זה...כי הכל קשה, כואב וכבד ביום זה..... הכל מעצים...העצב הכאב את זקוקה לשחרור.... מקווה שתמצאי את הדרך להוציא אותה... חשוב~!!! אין לי ספק שעברת דרך משמעותית בדרך לעצמאות האישית שלך: כמו שאמרת עזבת את הבית הבעל.....ובכל זאת יש תחושה שיש דררך.... שיש עוד הרבה ממה להשתחרר....להות חופשית ועצמאית בכל המובנים והתחושות. מאחלת לך הרבה כוחות במלחמות האישיות בדרך לעצמאות השלמה שאת מיחלת לעצמך. חג שמח מחזקת ומחבקת אידה
