לפני כשעתיים- אולי טריגר

אתמול , ערב יום השואה , התקשרתי לאבי בחו"ל כדי לברך אותו ליום הולדתו , הוא לא היה ולכן השארתי לו ברכות על המשיבון , היום , לפני כשעתיים הוא התקשר אלי שמח וטוב לב על שלא שכחתי אותו , על שהתקשרתי אליו והשארתי לו הודעה ,שוחחנו על הא ועל דה , צחקנו , תמיד יש לו בדיחות שמצחיקות ,שאלתי אותו אם הוא יודע שהיום יום השואה ,הוא אמר שכן , ואייך הוא יכול בכלל לשכוח , אתמול הוא לא עבד כי רצה לראות את התכניות של ערוץ-2- , יש להם כבלים מהארץ ,הוא ישב וצפה בכל התוכניות כך סיפר לי , ותוך כדי דיבור הוא נשמע חנוק משהו , שאלתי אותו , אתה בסדר ? והוא עונה אייך יכול להיות בסדר אם אני רואה את כל הזוועות האלה בטלויזיה , כל הזכרונות עולים לי מול העיניים ,,,,,,,,אמרתי לו , אתה יודע , אף פעם לא סיפרתי לי את הסיפור שלך , מה עברת שם , אייך עבר לך , מה סבלת , הוא נחנק , והתפרץ בבכי קורע לב ואמר לי , לא היום טוב ? לא היום מתוקה שלי , אולי פעם ,,,,,,,,, על כוס של יין או בקבוק או שניים ,,,,,,,,,,,אולי כשאני אהיה מסוגל להגיד את מה שיושב לי על הלב טוב ????? הוא מדבר ובוכה ואני יושבת עם האפרכסת ביד הדמעות זולגות להן בשקט בשקט כמו תמיד , אבל זולגות בכמויות ,כאבתי אותו כמו שמעולם לא כאבתי ,רציתי כל כך להיות לידו שם , לחבק אותו , לנחם אותו , לא יודעת מה עוד רציתי ,,,,,,,,,אולי להעלים לו את הכאב , ברור שלא הצלחתי , ואז הא אומר לי , יודעת ילדה שלי שחוץ ממך אף אחד לא זכר להתקשר אלי ולהגיד לי מילה אחת קטנה ,,,,,,,,,הבדידות כואבת מאוד , הרגשתי אליו קרבה מאוד מוזרה , משהו שלא היה שם אף פעם , כמו שמעולם לא אמר לי מתוקה שלי או ילדה שלי ,בזמן שהוא דיבר על היין , צפו ועלו גם לי זכרונות מאוד קשים על האלכוהול , גם אני בעבר שתיתי המון אלכוהול , כמוהו בדיוק ,כשלא יכולתי לדבר או להגיב על דברים קשים שקרו לי , ראיתי אותו ואותי עומדים משני צידי המראה אחד מול השני , וזה כאב מאוד , אפילו היו זמנים שחשבתי שאני אלכוהוליסטית , המשכנו את השיחה על דברים אחרים , עד ששמעתי אותו חוזר לדבר בנימה רגילה , הוא נשאר עם הכאב והזכרונות שלו מצדו האחד של הקו , ואני נשארתי עם כאב וחור גדול בלב מהצד השני ,אני לא יודעת אם אראה את אבי עוד אי פעם פה בארץ , כך שאני מאמינה שלעולם לא אדע את הכאב שלו לעולם , ועכשיו דיייייייייייייייייי , מספיק לדמעותתתתתתת , צריך להמשיך הלאה , גם הכאב הזה יעבור,,,,,,,,,אלה היו רגעים נדירים של קרבה ביני לבין אבי ,ורק רציתי לחלוק אותם איתכן , מצטערת אם הכבדתי עליכן , ח,,ט,,ו,,ל,,ה

חטולה יקרה.. תוך כדי קריאה עלה בי השיר שריטה כתבה ומבצעת, שעל שמו הכינוי שלי- כנפיים לבנות. "עוד שומעת מנגינות מהרדיו הישן של אבא בלילות מתוך שינה היה בוכה הוא לא ידע שלא בכה לבד זוכרת בלילות הייתי עם עיניים לתקרה לשאול את כל השאלות במקומו אולי ישן וירגע כל חיי בוכה את הבכי הזה ושרה כדי לתקן כאילו ניתן לתקן אבל אני ארקוד אבא עד יום מותי אני אשיר הרבה אחרי כאילו בכוחי לתת כנפיים לבנות שתשכח שתחייך" (כנפיים לבנות/ ריטה) (ממליצה לך לחפש את המילים בשירונט, שיר מדהים...) בהחלט לא פשוט... ואני מאוד מקווה שכן תזכי לשמוע את זה ממנו, כאן, בארץ.... שולחת לך חיבוק...

בוקר טוב יקרה תודה על השיר המקסים , מכירה אותו נכון , בהחלט לא פשוט תודה על החיבוק , הגיע בזמן שיהיה לך אחלה יום חטולה

הפתעת אותי. לא ידעתי שאביך הביולוגי ניצול שואה הנו בכל רמח איבריו והזדעזעתי מסיפורך והצטמררתי מתיאוריך הסוחפים ויחד עם זאת התרגשתי בעבורך על אותם רגעי הקסם של קירבה, חיבה ואהבה שזכית לחוות עמו לעת בלותו. אני מציעה לך משהו מתוך כוונה טובה ומתוך ידיעה שאביך לבטח זקן בא בימים והזמן נושף בעורפו ואת סיפור הצלתו והשרדותו מציפורני הנאצים ואת כל מעלליהם עליו להעביר כמסורת לדורות הבאים, להנציח ולחקוק בספרי ההיסטוריה של העם היהודי. האם חשבת להתקשר ליד ושם האמונים על תיעוד והנצחת השואה על מנת לבקש מהם סיוע להנצחת סיפורו האישי של אביך ??! סיוע רגשי, נפשי, לוגיסטי, ופיננסי ?!!? על מנת שסיפורו האישי יצא לאויר העולם?! אני חוששת שתחמיצי את הזדמנות הפתיחות בינכם ותחושי כל החיים יסורי מצפון ותחושה קשה של החמצה וסיפורו האישי של אביך ובעצם סיפור כל שושלת משפחתך יאבדו עמו לתהום הנשייה וילכו עמו אלי קבר. מחבקת ברכות ובמתיקות. שדה ניר

בוקר טוב שדה יקירתי האמת שלא חשבתי על כך , אבי רק בן 72 ,וכל החשש שלי שלא אראה אותו כאן שוב בארץ נובע ממצב בריאותו הלקוי ,הוא סובל מבעיות לב לא קלות , ורק לפני שנה ומשהו עבר ניתוח לעקירת סרטן מהראות שלו , וכמובן ישנם עוד אלמנטים בריאותיים שמונעים ממנו טיסה בכלל ,אני יכולה לנסות לדבר איתו על מה שהצעת , נשמע לי כרעיון מוצלח ביותר , ואני גם מקווה שהוא יסכים , יחסי הקרבה שלנו התפתחו רק בשלוש השנים האחרונות ממש בהדרגה וממש בזהירות משנית ,הלוואי ויסכים כך גם אני אוכל לדעת עליו מה שאני רוצה מזה המון שנים , מוזר איך שדברים מתגלגלים , עד השנה הזו מעולם לא יכולתי להתחבר רגשית ליום השואה ולשים את המשפחה שלי במקום של ניצולי שואה , זו הפעם הראשונה שזכורה לי כשנה של יום הולדת ומצב בריאותי ויום שואה הכל בחבילה אחת , וכמובן התחברות רגשית בכל אופן תודה על הצעתך , אבדוק עם אבי אייך מרגיש לו הענין , ומי יודע ? אולי הוא יסכים , הלוואי שכן שיהיה לך יום נפלא חטולה

קודם להגיד לך שאת לא מכבידה ,ותמשיכי לשתף והתרגשתי לקרוא את השיחה שהיתה בינך לבין אביך,את רגעי החיבור מאחלת לשניכם שזה התחלה של הגשר לרגש מחבקת אותך חזק

הגבתי לך גם בשירשור למטה

חתולה יקרה מאוד, לא הכבדת ביכלל ומאוד מאוד ריגשת מקווה שהיום את קצת יותר טוב, ליז

חתולה יקרה למה להצטער...אנחנו איתך זה כל כך כואב החוסר האונים שלנו מול ההורים מול הכאב שלהם... את הרגשת אליו קרבה וגם הוא אלייך... הוא הרגיש את זה קרא לך מתוקה שלי... כל כך מרגש...וכואב.... פתאום מגלים כל כך הרבה כאב.... כל כך הרבה ומבינים מדוע השתיה... מדוע הבריחה ועוד התנהגיות שלא קבלנו ולא הבנו.... מאחלת לכם עוד חיבורים והתקרבות במקומות טובים מחזקת אותך אידה