לפעמים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הכל נראה כל כך מסובך כשכתבתי על השיחרור מהפסיכארטיה ושזאת בעצם בריחה הבנתי שאסור לי לברוח חזרתי לשם עם ראש מושפל והרבה כאב היום סוף סוף יצאתי למחלקה הפתוחה הם עוזרים לי המון אני מורידה בפניהם את הכובע הם עשו לי תוכנית טיפולית מדהימה לשם שינוי בלי לסמם אותי אלא לעבוד איתי על החלקים שהרוסים אצלי ביסוד מה עוד קורה המון ספורט אין אוכל אנורקסיה שגוברת כהרגלה אולי כדי לכסות על ריקנות אבל לפחות ביטחון שחוזר אט אט מתחילה לצאת יום יום להוסטל לשעה כדי להשיב את הביטוח שאבד לי כאן מהמקום הזה מהחרדות שצפו כאן עורכי דין חקירות והמחלקה שנותנת גב מלא וגם ההוסטל נפילה חזקה מידי פציעה עצמי חזקה שהם לא מצליחים למתן אבל מקבלים אותה בלי לנעול אותי בסגורה אולי כי יודעים שקשה עכשיו וזה לא משנה אם אני בסגורה או בפתוחה אני אמצע דרך לפגוע בעצמי כי כואב מידי והמקום שלי זה לא מחלקה סגורה. אז סוף סוף אפשר לצאת מבין הסורגים ולנשום אויר ולא לששמוע את הצרחות ששם. קשה פאקינג קשה עכשיו ונלחמים בשינים לעבור את זה ולחזור למה שכבר הצלחתי להשיג מנסה לא להישבר וזה כל כך לא פשוט מצטערת על כל ההודעות הלא אופטימיות בתקופה האחרונה........ אוהבת
קודם כל, אל תצטערי!!!! די, תפנימו! הפורום קיים כדי שיכתבו בו הודעות קשות ודיכאוניות, אחרת הוא מרגיש מקופח :) וברצינות, בשביל זה אנחנו כאן... אז תרגישי חופשי... להיפך, אנחנו רוצות שתשתפי ויוקל לך קצת.... ובקשר לשאר... את שמה לב איך עם כל הקשיים את נלחמת? את לא מוותרת? את יודעת לומר, לצעוק, שקשה וכואב... וגם זה כשלעצמו כלל לא מובן מאליו... את יודעת לבקש עזרה... מצליחה קצת לשתף במה שעובר עליך.. את יודעת כמה כוחות דרושים לכך?? ואתיודעת מה אומרים, אחרי כל נפילה מגיעה עליה... וכדי להגיע לפסגה מתחילים מהתחתית שבתחתית ובצעדים קטנים מתפסים למעלה... וכל ירידה או נפילה היא לצורך מנוחה וצבירה כוחות... תנופה... ויש לי עוד מלא כאלה, אבל נראה לי שהבנת את העיקרון ושאת מדקלמת אותם בעל פה בעצמך.. אז אני יכולה כרגע רק לבקש ממך שתמשיכי לכתוב.... בסוף גם יגיעו דברים טובים, אני בטוחה.. ולומר לך שאנחנו כאן, קוראות אותך... ((((איתך))))
ילדונת יקרה הדבר שהכי פחות צריך להטריד אותך עכשיו זה אם ההודעות שלך לאחרונה היו לא אופטמיות , את בעצמך לא היית במקום של אופטמיות , להפך , כתבת שעברת דברים לא קלים בכלל , ליבי איתך מתוקה , ואני גם שומעת שישנם שינויים לטובה בטיפול שלך אז רוצה לחזק אותך ולומר לך שזו בהחלט הזדמנות מצוינת עבורך לטפל בעצמך כמו שרק מגיע לך ,מקווה בשבילך שעם הזמן הטיפול יעשה לך רק טוב , ואולי גם את תשני את הגישה שלך לאנורקסיה , מחזיקה לך אצבעות חזק שיצליח לך , ואת , אל תישארי לבד עם כל מה שעובר עליך , כנסי , שתפי , ואנחנו כאן , חיבוק לחיזוק מתוקה חטולה
ילדונת יקרה את אכן יקרה לנו, וחשוב שתשתפי ותפרקי מעצמך ...כמה שאת יכולה המעט שאנחנו יכולות הוא להיות למענך כאן , לחזק לתמוך ולאחל את הטוב אני שמחה שאת סומכת על הצוות ומרוצה מהתוכנית שבנו עבורך... זו התחלה מצויינת!!! לסמוך ולהאמין שאכן רוצים בטובתך!! חזקי ואמצי האמיני ביכולות של עצמך אידה
המקום שלך זה באויר הפתוח,בין החיים-לא במחלקה סגורה! תיאבקי,תילחמי,תעשי כל מה שצריך כדי להחזיר לעצמך את עצמך ואת השליטה! מאמינה בך {אפילו שזה מרחוק} שולחת חיבוק חם ומגן והמון כוחות. {אני כאן גם שאני לא כאן}