כבר מתביישת לספר ט...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ושוב הייתי מאושפזת ושיחררתי את עצמי בסוף בהסכמת ההוסטל אחרי שהסברתי שאני מתפוררת שם במחלקקת הסגורה אז את החג "חגגתי" במחלקה הסגורה לבושה במיטב ההופעה בפיגמה מסוממת חתוכה כולי בוכה בלי סוף זה לא נגמר לא הכאב לא הפלשבאקים לא האישפוזים לא כלום כבר אין לי כוח אתמול השתחררתי ובלילילה כמעט התאשפזתי חזרה כי הרגשתי שהעולם מתמוטט עלי אבל הבטחתי לכולם שאני חזקה מספיק ללכת וכל הזמן שם הספיק לי שבועיים יותר מידי כבר אין לי כוח באמת שאיין לי :-(
את מוזמנת לדבר איתי מתי שבא לך.. מצטערת לשמוע שהכל חוזר אלייך דואגת לך. בובה.
ילדונת מקסימה כואב לשמוע שהיית מאושפזת בחג ,שהרגשת רע כל כך אל תתבישי לספר מה שעובר עלייך , אנחנו לא שופטות אותך רק משתדלות לתמוך בך בדרך הקשה שלך שאת עוברת ולמי אין משברים ? מי לא נופלת ? שולחת לך המון חיבוקים מחזקים ילדונת חטולה
כולנו נשברות לעיתים ואצל כל אחת השבר מתבטא באופן אחר ומוביל למקומות אפלים גם אם לא למחלקה סגורה או הבהלה לבית חולים! מצטערת בשבילך על החוויה הקשה שעברת ומאחלת לך החלמה מהירה רפואה שלמה ועלייה במשקל ובמצב הרוח!!!! מחזבקת, שדה ניר
התגעגעתי הרבה זמן לא נכנסת בדיוק חשבתי מה איתך והנה את אומרת שקשה וכואב עצוב :( ואולי זה החג שמקשה עלייך כמו על רובינו? ואז כשיעבור החג הכל יראה הרבה פחות קשה וכואב? ומה עם טיפול? לא מצאת לך עדיין מטפלת? אולי זקוקה לקצת יותר תמיכה..... מאחלת לך שהלילה הזה יהיה קצת פחות קשה מזה שעבר שבת שלום שחף
מה שלומך היום יקרה? התמודדות קשה... קשה מאוד אני חושבת שכדאי לנסות לחשוב ולהתמקד בהצלחות שלך... אפיה הצלחת ולמה שם זה יצליח... אולי זה יתן לך כלים... וגם לזכור שאת כן יכולה!!! אידה
