אוף...די אין לי כוח! - טריגר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

15/03/2007 | 06:02 | מאת: אורלי

נשבר לי מכל ההפתעות המחורבנות האלה, אין לי כוח בגרוש כבר! אתמול בצהריים ניסיתי לקרוא לכלב שלי, הוא אוהב לשחק איתי "מחבואים", אז... התחלתי לחפש אותו בבית ומצאתי אותו, שרוע ליד המיטה שלו, לא מגיב ו... כתם של דם על הריצפה... איזה סרטים רצו לי בראש, נכנסתי לכזאת היסטריה, הייתי בטוחה, שזהו... בסוף התברר, שמדובר רק בפצע, שנגרם ע"י הקולאר שלו, אבל גרם לו לאבד די הרבה דם. איזה סרט זה היה... התקשרתי לאיש שלי והתחלתי לצרוח בטירוף בטלפון... עד שהצלחתי להעיר את הכלב מהעילפון - רק מהמתח הייתי בטוחה, שאני עוד רגע מצטרפת אליו. עד עכשיו אני לא מבינה, איך הצלחתי להגיש לכלב שלי עזרה ראשונה, כשהראש שלי לא עבד בכלל. לא מבינה בכלל, איך ידעתי בדיוק מה לעשות, באילו חומרים להשתמש, כשאני לגמרי במצב היסטרי. כשהוא התחיל להגיב, התחלתי להרגע והפסקתי לצרוח, חזרתי לדבר, אבל כל הגוף שלי רעד. בקושי הצלחתי לעשות משהו, בלי שיפלו לי דברים מהידיים... האיש שלי הודיע לי בטלפון, שהוא ניגש למפקדים, מודיע על מצב חירום ובא הביתה. האכלתי אותו בכל מיני מאכלים: עוף, דג טונה... העיקר שיאכל ויחזיר לעצמו את כמות הדם, שהוא איבד. אחרי שאכל ושתה נס-קפה עם אדויל מומס בתוכו, ושתה גם מים, הוא נשכב לישון, והיה ברור, שהוא ישן, כי אז האוזניים שלו זזות, הפה שלו סגור, הוא נובח נביחות צייצניות מתוך חלום ולפעמים גם מתמתח... כשהאיש שלי הגיע, החלטתי ישר: "הולכים לספרית כלבים, אני חייבת לראות בעיניים איפה הפצע בדיוק, וכמובן, מה קורה שם." (אגב, זה היום שהוטרינר שלנו בחופש, והכלב לא מוכן להבדק ע"י אחרים - גם לא ע"י המתלמדת של הוטרינר). המתוק הזה, עם כל כמה שכואב לו, נתן לה לספר אותו... סוף-סוף אפשר היה לטפל בו באופן יותר מדוייק, בלי ניחושים. הלכנו לישון רק באחת לפנות בוקר, ומשלוש וחצי, בגלל חלומות מטורפים, שהם תוצאה של הסרטים שלי, התעוררתי ולא יכולה לחזור לישון. האיש שלי, כבר בדרך לעבודה, ואני ישר למחשב. אין לי כוח לעוד סרטים, גם ככה אני בקושי מצליחה לישון. תודה, שאתן כאן אורלי

15/03/2007 | 14:57 | מאת: דמעה

כל כך מבינה את הפחד...הכלבה שלי היא כמו תינוקת עבורי וכשהיא לא בסדר אני נלחצת ממש...כל הכבוד לך שהצלחת לטפל בו למרות הלחץ ואני שמחה שהוא חזר לעצמו...מקוה שאת כבר רגועה...שולחת חיבוק דמעה

16/03/2007 | 09:59 | מאת: .חתולה

אורלי בוקר טוב כל הכבוד לך על התושיה גם אם היא היתה מעורבת בהמון פחדים וסרטים רואה כמה חזקה את ? מבינה אותך היטב גם לנו יש בבית כלב , של הבן שלי אני מתה עליו , חבל על הזמן לפני כמה שבועות הוא הלך מכות עם כלב אחר בזמן הטיול שלו עם הבן שלי וחזר פצוע , היה לו דימום בעין , הכל מלא שטפי דם מה את חושבת ? גם הבן שלי נלחץ כהוגן , ומי טיפל בכלב אם לא אני ? אנחנו מגדלים אותם , נקשרים אליהם ריגשית ונפשית אי אפשר אחרת מתוקה העיקר שהכלב מרגיש טוב יותר עכשיו את צריכה להיות גאה בעצמך , פעלת נכון חיבוק לחיזוק חתולה

17/03/2007 | 11:14 | מאת: אורלי

על החיזוקים. היום הוא יצא מכלל סכנה. המון תודה אוהבת אורלי