זהו הוא עזב.....

ועכשיו התחלתי לבכות את כל הדמעות שלא בכיתי בחודש האחרון....

מתוקה שלי. מצטערת לשמוע שזה קרה. אני מתארת לעצמי כמה קשה זה יכול להיות, ואפילו גרוע יותר. שולחת לך חיבוקים. ואם את רוצה לדבר.. את יודעת איפה להשיג אותי. איתך ברגעים הקשים, בובה.

יקירתי... אני שולחת לך חיבוק ענקי... מהדרום הרחוק והחם ועד ללב שלך... מקווה שהוא מגיע... איתך.....

יודעת שקשה....שולחת חיבוק... משהו במילות השיר הזה דיבר אלי כששמעתי אותו...משהו במילים הזכיר לי אותך...שולחת לך את השיר בתקוה שתמצאי במילותיו קצת אור לקראת הגשם הצפוי מחר... והגשם יבוא - ביצוע: גידי גוב ומיקה קרני " מקל ואבן והשביל שאבד זה סוף המסלול זו טיפונת לבד זהו שבר זכוכית זה חיים וזה אור וזה לילה זה מוות זה חום וזה קור זה העץ שפורח זה שועל על הדרך ניצן נפתח וציפור מזמרת זהו יער הרוח זה סתיו וזה סלע ושריטה ומכה יש דברים שכאלה והרוח נושב לו חופשי על הדרך זה האור החלל האוויר והארץ והגשם יבוא וישטוף כל כאב זה המתח שתם זו שמחה שבלב כתף מקום הבשר והעצם הסלילה של הכביש השריקה של האבן וטפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב והטווח של החץ ההימור והקרב ותחתית הבאר והשביל שאבד זהו סוף המסלול זו טיפונת לבד חנית מסמר נקודה וניתור וטפטוף וטיפה זה הוא סוף הסיפור משאית עמוסה אור הבוקר הרך ובאופל הליל יריה של אקדח ושיכשוך הנהר ונצנוץ הכוכב והפחד בפנים זה אבוד וזה שב השרטוט של הבית הגוף במיטה והבוץ והבוץ והאוטו נתקע לצוף, לשחות להמשיך לא לשקוע ומעוף הכנף חילזון, נץ גבוה והגשם יבוא וישטוף כל כאב הבטחה של חיים השמחה שבלב ואדום של התות של האור של האש אם נחיה לא נמות לא נמות כי נחיה והגשם יבוא וישטוף כל כאב הבטחה של חיים השמחה שבלב מקל ואבן ושביל שאבד זה הוא סוף המסלול להיות כאן לבד האוויר והחופש ובוקר וערב והים והאופק והשיר והדרך והגשם יבוא וישטוף כל כאב הבטחה של חיים השמחה שבלב " לילה טוב דמעה

קודם כל חיבוק גדול.. ראיתי חלק מההודעות שלך כאן על הפרידה הזמנית שלכם... אני חושבת שהדמעות והבכי זה חלק מאוד נכבד בתהליך הפרידה, אז תני לזה מקום.. בסופו של דבר זה עוזר להתגבר על הכאב.. (זכור לי השיר של אייל גולן "דמעות" שליווה אותי בתקופת הגירושין.. כמה דמעות הזלתי בימים ההם) אין לי מילים לנחם/להקל... שולחת לך חיבוק גדול עטוף באנרגיות חיוביות של אהבה ומקוה שמה שלא יקרה בעקבות הפרידה הזו, יהיה לטובתך...

והחיים ממשיכים.... עוד יום של עבודה.... סתם יום מן השיגרה כאילו כלום לא קרה ולגבי הפרדה - רוב הסיכויים שהיא לא זמנית :(

משהו לחיזוק.... לא יודעת כמה זה יעזור, אבל אנסה.... פרדה זה תמיד דבר עצוב, זה דבר שבלב, ולכן זה חשוב, אך כמו שאומרים החיים ממשיכים, יש ללכת קדימה עם המון חיוכים, כי כשחושבים על העתיד, וצופים לבאות, יודעים שמלבד שלום, יש גם להתראות..... אז אולי זה לא כל כך רלוונטי לעכשיו, כשהכאב עדיין טרי. אבל בפרספקטיבה של זמן, מבטיחה לך שזה מה שיקרה לך.... אני איתך חמודה... ליאור

תודה שאתן כאן

כל פרידה הנה כאב עצום של אובדן ו/או תחושה של חורבן. ומה שירפא ויעבד את התחושות הקשות זה רק דוקטור זמן:-) מחבקת ומחזקת אותך ברגעים הקשים. ומאחלת לך להתחיל מכאן ואילך חיים אוטונומים וחדשים. שדה ניר

מצטערת, שלא הייתי כאן בימים האחרונים, יקירה. שולחת לך חיבוק חם חם, ואת הכתף שלי, להניח עליה את ראשך, אם תרצי. אורלי

לפעמים זה נעים להניח את הראש על הכתף :)