השבת, שהייתה... (עלול להיות טריגר)

זו הייתה שבת מיוחדת כל-כך בשבילי... החברים ישבו איתנו מהבוקר עד השעות המוקדמות של הערב, הייתה הידברות נעימה, היו צחוקים, היו שאלות כנות של איכפתיות זה לשלומו של זה... כשהם הלכו, פרצתי בבכי ללא שליטה, כשגיליתי, שהם, מתוך ידיעת המצב הכלכלי הנוכחי שלנו, הביאו איתם 2 שקים (לא שקיות, אלא ממש שקים) של מצרכי יסוד. ואז הוצאתי החוצה, בפעם הראשונה דיברתי את הכאב הזה... כשחייתי לבד בירושלים, בדירה מלאת עובש, שם הטיח התקלף מהקירות... שם תולעים בגודל אצבע יצאו מהקירות, ולא היה לי כסף לאוכל... וכשביקשתי עזרה מאמא שלי, התשובה שלה הייתה: "לא נורא, זה טוב לדיאטה." ואז הגיע יום ראשון, וההורים שלי הגיעו גם... ואמא שלי, עם כל הרושם, שהיא מבקשת לעשות, הביאה לנו סיר לבישול איטי, שהיא קיבלה במתנה, לפני כמה שנים, אבל אף פעם לא השתמשה בו... והיא "עשתה לנו טובה", כשהסיעה את האיש שלי לבדיקות שלו, וקנתה לנו ארוחת צהריים. לא משנה, זה היה רק זמני, הבילוי הזה עם ההורים שלי, הם הסתלקו בסוף, חזרה למרכז, ואמא שלי התקשרה בערב ובכתה על כמה מתישה הנסיעה, וכמה קשה להם להגיע אלינו... כשבעצם, עברנו לדרום, כדי לראות אותה כמה שפחות. ובעצם, מה ששמר עליי מלשקוע בדיכאון מהביקור הזה, היה הזיכרון הזה, של החברים הנפלאים, שאלוהים שלח לי. תודה על שאתן כאן איתי שלכן ואיתכן אורלי

אורלי חמודה מבינה אותך מאוד כשאת התפרצת בבכי ללא שליטה , שמחה שלמוע שהצלחת לתת פורקן לרגשות כואבים כל כך , שמחה לשמוע שיש כאלה חברים נפלאים שבאים ועוזרים בשעת צרה , ושמחה עוד יותר שעברתם את השבת בהמון הרמוניה , אל תשכחי שלא התראית איתם פרק זמן ארוך , ובכל זאת הם הגיעו עם המון אהבה אליכם הביתה , את יודעת שגמלי יש זכרונות כאלה כמו שלך מהדירה שגרת בירושלים ? רק שאני גרתי באותה תקופה במקום אחר , בדירה של בעלה של אמי , דירת חדר ורבע , לא גרנו שם הרבה זמן רק שמעלה זכרונות מימים עברו , כך שבהחלט מבינה על מה את מדברת ,אומנם לא נעים אבל בהחלט לא טריגר , מתוקה שלי תקשיבי טוב , עשתה או לא עשתה לכם טובה זה פחות חשוב , תחשבי מה את הולכת לבשל בסיר הזה שקיבלת !!! לדעתי הצנועה , כל מה שתכיני שם יצא לך מעדן ולו רק בגלל שאת חכמה ממנה וכן תדעי לנצל את הסיר הזה !!! מה את מתעסקת עכשיו עם רגשות פגועים בגלל סיר ? ההפסד הוא שלה !!! הרווח הוא שלך !!!! היא כמו אמא שלי בדיוק , לפני המון שנים היתי במצב כלכלי גרוע מאוד , עם שני ילדים קטנים שהם הנכדים שלה ,היא קראה לי לבוא אליה כי היא רוצה " לעזור לי כלכלית " הלכתי אליה עם הילדים ברגל כי לא היה לי כסף לאוטובוס ,במטבח היו שני ארגזים של פירות וירקות , היא רוקנה את המקרר שלה משאריות של מה שנשאר לה מהשבועיים האחרונים לתוך סל ואמרה לי בחיוך ענק זה בישבילכם !!!! את יודעת איך נראים שאריות של פירות וירקות אחרי שבועיים ? ואחר כך ביקשה ממני לסדר לה את הסחורה החדשה שקיבלה זה עכשיו מהירקן למקרר שלה ,תחושת ההשפלה היתה כל כך גדולה שלא יכולתי אפילו לבכות , מאמינה לי ? כך חזרתי הביתה את כל הדרך עם שני הקטנים שלי ועוד סל עם שאריות נובלות הביתה , כולם ידעו שהיא " תומכת בי כלכלית " רק בגלל סל אחד עלוב , אז אני חושבת שאת לא תכעסי עלי אם אומר לך שתשימי פס עליה ועל ההתנשאות שלה , לפחות הסיר שלך חדש , תהני לך ממנו ובהזדמנות ספרי מה את מבשלת בו , מסכימה ? מחבקת אותך המון ברכות מקסימה , את הרבה יותר חזקה ממנה ומההתנשאות שלה !!!!!! חתולה

את צודקת...! - אני כבר מריחה חמין שעועית, עם תפוחי-אדמה וביצים חומות... ותבשיל בצל טריפוליטאי... יו... עשית אותי רעבה :-) לגבי ירקות ופירות, אנחנו מקבלים מאמא שלי גם משלוח נבול אחת לשבועיים... כשמגיע המשלוח, האיש שלי ואני ישר מתלבשים על זה, מבשלים ירקות, שאפשר לשמר, מכינים סוגים שונים של פאי (תפוחים, גזר, בטטות וכו') - כך לפחות יש מה לאכול. את יודעת מה...? - באמת אפשר לשנות את השלילי לחיובי! תודה, המון תודה, חתולונת מחזירה חיבוק אורלי

ואת נפלאה באומץ ליבך ופתיחותך..... גאה בך. שדה ניר

אורלי יקרה אני שמחה על החויה הטובה שהייתה לך.... אם כי העלתה זכרונות כואבים... חידדה את הכאב מהעבר... מהיום... נתני הרבה מקום לדברים הטובים שקורים לאחרונה... וקורים... אידה