סוף סוף נגמר השבוע

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

22/02/2007 | 22:51 | מאת: שחף

עכשיו אפשר לישון כמה שבא לי - אפילו עד מחר בערב :) ואולי אם ישאר קצת זמן פנוי (כלומר כשאהיה ערה) אוכל קצת לצייר כל כך מזמן לא ציירתי בשבוע שעבר קניתי לי מלא צבעי פסטל חדשים - הכי טובים שיש הכי אוהבת לצייר בפסטלים יבשים וקניתי לי גם בריסטולים זה עלה לי המוןןןןןןןןןןןןן כסף - מאות שקלים, כי קניתי את כל הגוונים האפשריים סתם נכנס לי ג'וק לראש ופשוט אספתי מהמדף את כל מה שהיה שם רק חסר לי עכשיו לשים את זה במגירה ולא להשתמש בזה - כמו שעשיתי עם צבעי אקריליק לפני שנה והיום גם קיבלתי מאמא שלי ג'ינס חדש במתנה :) עוד פינוק קטן ראיתי עליה אחד כזה ואמרתי שאני רוצה גם אז היא קנתה לי ידעתי שהוא טוב עלי כי מדדתי את שלה - אנחנו באותה מידה

22/02/2007 | 23:39 | מאת: שחף

כל הלחץ הנפשי הזה ממש לא משפיע עלי טוב בא לי פתאום להפסיק לאכול בא לי להוריד עוד כמה קילו מרגישה שמנה ומכוערת ויחד עם זאת מרגישה מגוחחת ומטופשת כי אני יודעת שאני רזה (מידה 36-34 במכנסיים), אז איך אני יכולה להרגיש שמנה?! כלומר בהיגיון אני יודעת מה נחשב לרזה וכולם אומרים לי שאני רזה ולפעמים שרזה מדי אבל אני לא יכולה לראות את זה בעצמי, אני רואה בטן שמנה ורגליים שמנות ושיהרגו אותי אני לא מצליחה לקלוט איך זה יכול להיחשב לרזה!!!! לפני איזה חודש חודשיים קרה לי משהו מוזר - לא נשקלתי במשך חודש בערך והייתי בטוחה שהשמנתי, שעליתי איזה 4-5 קילו ורציתי להוריד אותם בחזרה וכשנשקלתי הסתבר שירדתי קילו משהו מוזר עובר עלי עם דימוי הגוף בעבר הייתי הרבה יותר מציאותית באיך שהרגשתי לגבי הגוף שלי ובשנים האחרונות אני לאט לאט מאבדת את התפיסה המציאותית

23/02/2007 | 02:36 | מאת: ליז

הי , בקשר לצבעים גם לי יש את הקטע שנכנסת לחנות חומרי ציור ומנקה את המדפים ורק העניין הכלכלי עוצר אותי מלהביא מסעית ופשוט להעמיס את כל החנות- נכון שזה כיף.תהני מהם .... שמרי על עצמך בענין האוכל איזה מדהים שאת ואמא באותה המידה... הלוואי עלי להיות כמו הבת, ובכל זאת לא במחיר של אנורקסיה או כל סוג של הפרעת אכילה ... בולמיה מבחינתי זה אכלה בעניין הגירים הצבעים המכחולים וניירות הציור אבל פליזזזזז לא באוכל שחף מקסימה שמרי עליך. שבת שלום ומנוחה

23/02/2007 | 21:31 | מאת: אורלי

כל-כך מבינה אותך... את מזכירה לי אותי, כמה שנים אחורה, ורק היום אני מבינה את הטעות הנוראית, שעשיתי אז...! - אין לך מושג לאן זה מגיע! מתוקה, תאמיני לי, שאני יודעת מה את עוברת, כי עברתי בדיוק את אותו הדבר. אם את רוצה, אני מוכנה גם לפרט, אם זה יוכל לעזור במשהו. אני לא מסוג האנשים, שמצטערים על ניסיונות העבר (שאני אחראית להם), אבל על הטעות הזו, שעשיתי אז... אני כל-כך מצטערת!!! - כי זו פשוט מלחמה קשה מאוד אחר-כך, כשמתעוררים ומבינים את הטעות. בבקשה, אל תעשי את זה לעצמך!!! אני כאן איתך לתמוך, לעודד, לייעץ ולעזור כמה שתצטרכי, רק בבקשה, אל תכנעי לזה. מחבקת אותך חזק, בהבנה והזדהות אורלי

23/02/2007 | 20:31 | מאת: אורלי

יו... גם אני אוהבת לצייר בצבעי פסטל יבשים... אני מחזיקה את הערכה הגדולה של Faber-Castell, ומזמן לא הוצאתי אותם... כל הזמן אני אומרת לעצמי, שאני צריכה להוציא את הצבעים והדפים מהמחבוא ולצייר... תהני לך, אני יודעת כמה זה כיף לרחף מול גיליון, כשהיד זורמת, שולחת את הרגשות והמחשבות על הדף... גמני התגעגעתי לזה. שבת של שלווה ושלום, יקירה אורלי

23/02/2007 | 22:55 | מאת: שחף

אז אני קניתי את אלה של Faber-Castell בבודדים - משהו כמו 100 גוונים ועוד את הערכה של 48 צבעים של ואן גוך השתגעתי לגמרי!!!!