אני כבר לא יודעת אם לצחוק או לבכות,

לפני כמה דקות טלפון הרמתי האישה שילדה אותי היתה על הקו שאלה מה שלומי שיתפתי אותה חשבתי אולי התעוררו בה היצרים האמהיים אמרתי לה שעד ה10 לחודש אין לי כסף לקנות אוכל והכסף לנסיעות ששמרתי אוזל והיא אמרה שלכל אחד יש את החבילה שלו ושהוא צריך להתמודד איתה סיפרה על הבעיות שלה כאילו לא אמרתי לה כלום שאלה למה אני לא מתקשרת אמרתי לה אני מצמצמת הוצאות וכל פעם שהיא ניסתה להגיד לי שזה מה שיש הכנסתי לה מתחת לחגורה עקיצות חבלללללללללללללללללללללללל שנולדתייייייייייייייייייייייייייייייייייי לאנשים האלההההההההההההההההההההההה אני רואה את הדודה של האקס אייך היא דואגת לילדים שלה מכל הבחינות עוזרת להם ואני אפילו אם אני אהיה ברחוב היא תגיד לי שלכל אחד יש את החבילה שלו והוא צריך להתמודד או שאני אפול היא לא תושיט לי יד איזה אנשים יש בעולם הזה אייך היא יכולה להיות כל כך אטומה כואב לי ובא לי פשוט לכסח אותה לנער אותה שתראה אותי, ועל האדישות והקור שלה והוא הסמרטוט שלה לא מגיב דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

אני כל-כך מבינה אותך... לצערי, גם אמא שלי כזאת, וכבר אמרתי לאבא שלי, שאני חושדת, שהם משקרים לי, והיא לא ילדה אותי בכלל, וכל המסמכים מזוייפים... - מה 'ני אגיד לך, זה שינה את צורת הדיבור שלה (אבל רק את זה). אני כל-כך מזדהה איתך, גל, ואני מתפללת, שיהיה לי איך לעזור, מעבר למילים... בינתיים, אני מקווה מאוד, שהמילים עוזרות ומחזקות. שולחת לך חיבוק, שעוטף בעדינות איתך בליבי אורלי

היום באמצע העבודה חטפתי כאב עצום בשן והייתי על הפנים מעוצמת הכאב חזרתי ובאתי לקחתי אופטלגין ולא עזר אחד החברים מהעבודה הציע לי לגרגר מים עם מלח והמנהלת שלי שישבה בחדר הסמוך שמעה הכל גם על זה שכואב לי השן וגם על לגרגר מלח אז הלכתי לשירותים יש דלת חיצונית ובפנים שני תאים אז סגרתי את הדלת החיצונית כי רציתי פרטיות שאני מגרגרת את המלח והמים ואז אחרי כמה דקות נפתחת הדלת היא נכנסה ואמרה בטון תוקפני מה את סוגרת לא עניין אותה מה קורה איתי כי היא ראתה אותי עם המים מגרגרת כל כך לא נעים לי לבוא לעבודה האוירה עכורה בין שתינו והיא מתיחסת אליי כאילו אני לא קיימת וזה כואב לי כי היחס שלנו היה מאוד קרוב שניסיתי פעם להבין למה היא קרה אליי היא הגיבה בתקיפות ובסוף לא יכולתי להשאר מהכאב שינים אז יצאתי מוקדם לא הצלחתי לדבר עם אנשים כי הכאב היה בלתי אנושי עכשיו אחרי אופטלגין הכאב קצת פחת ואני רוצה ללכת לטפל אבל יש לי מחסום שאני לא מצליחה ומצד שני הכאב הזה בלתי נסבל שלא נדבר על כסף שבכלל כרגע לא נמצא

או שאמך אטומה או שהיא מטומטמת..אחרת אין לי הסבר מניח את הדעת ואשר יתקבל על בר דעת להתנהגותה הנלוזה והסתומה....ולהתעלמותה וקשיחותה למול קשייך וכאבייך. אני אתך בכל מצב נשמה ומקווה שבתמיכתי והשתתפותי אני מצליחה ולו במעט להקל את מכאוביך ומצוקותיך..ואורלי הנדיבה כבר ערכה לך סדר בכל הסלט:-) שבת שלום ומבורך. ומקווה שהכל יסתדר לך בכל החזיתות ומכל הבחינות. שדה ניר