כנפיים...........

מה שלומך? אך עבר אתמול??? כאן בשבילך אידה

כמה טוב לחזור הבייתה ולישון הלילה במיטה שלי.... זה היה כל כך מתיש וארוך.. יותר מידי קרוב ויותר מידי זמן עם האחים... זה לא כל כך בריא לנו.. על יום שישי אפשר לקרוא כאן --> http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=912544 לא היה פשוט... אבל הכנתי את עצמי כלכ ך טוב שכמעט ולא הרגשתי כלום באותו יום.. ועכשיו, אני לא יודעת מה לעשות עם אחי... אחרי כמה ימים יותר מידי קרובה עליהם, הגעתי למסקנה שהבן אדם הזה חייב ללכת לדבר עם מישהו.. הוא חייב טיפול... אחרת זה ייגמר ממש רע... ומי שהכי יסבול יהיה הילד... החוסר סבלנות שלו לכולם, ובמיוחד לילד, בן השנה וחצי יש לציין פשוט צרם לי.. השיא היה הלילה האחרון שבו הילד התעורר בארבע בבוקר וזה נגמר בצרחות של אבא שלו, אמא שלו... הם רבים והילד צורח בניהם... בארבע לפנות בוקר.. הם פשוט משוגעים... והוא חייב!!! לפנות לטיפול... ואין בן אדם שכרגע יכול להשפיע עליו יותר ממני... גם אם אני אצטרך לדבר איתו ולומר לו שאם הוא לא פונה לעזרה אני פותחת את הנושא עם כל המשפחה, כל האחים, אישתו, כולם... זה כבר לא יעבור בשתיקה. עד האחיינים שלי. זה כבר מעבר למה שקרה כשהיינו קטנים... הוא לא מטפל בשום דבר, והוא עבר לא מעט בחיים, ומוציא את כל התסכולים והכעסים שלו על הילד. מה גם שתמיד יש לי חרדות שהוא יפגע בעצמו.. אני בכלל לא סומכת עליו בנושא הזה... בקיצור, לא היה קל.. אבל לראות את אחיינים שלי היה בהחלט שווה את החופש... הם מדהימים!

כנפיים יקרה אכן טוב לחזור הבייתה...למיטה המצעים....לפינה ולשקט שלך.... ויותר מדיי משפחה עושה גם טוב וגם פחות.. אני שמחה שנהנת מהאחיינים ומקווה שקבלת אנרגיות להמשך... לגבי אחייך אני שמחה על הערנות שלך וחשוב.... אם יש לך את הכוח להשפיע.... תעשי לו רק טוב... לו ולסובבים אותו... לבן שלו... וגם לך!!!!! אידה