מילים שיוצאות מתוכי..

רוצה, כמו תמיד לצרוח כאב להוציא את מה שיושב על הלב חנוק לי מידיי בפנים מרגישה שנוחתת ישר לפנים נמאס לסבול את סבל הפגיעה לא רוצה להרגיש עוד נגיעה לא רוצה עוד לשמוע קולות לא רוצה להריח עוד ריחות כמה כבר אפשר לכתוב ובלב החור רק ממשיך לכאוב אין לי כוחות יותר מתי זה כבר יגמר נופלת שוקעת עמוק לבור בור מאוד מאוד עמוק לא מצליחה לנשום אוויר וכבר בא לי מאוד להקיא חושך אפילה וכל כך נורא כואב לי ונהיה לי רעעעע כאן למטה ורוצה לעלות אבל לא יכולה כי נגמרו לי הכוחות. סליחה שלא מגיבה. באמת שכוחותיי אזלו. מחבקת כל אחת ואחת מכאן. אתן מקסימות ואני אוהבת אתכן! חוזרת לשתיקה!

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=896625&passok=yes

מושיטה לך יד - להתרומם מהבור, לצאת מהחשכה, נוחי יקרה, טפלי עכשיו רק בעצמך. טפלי, טפחי, שימרי ותחזרי אלינו מחוזקת. מחבקת - ליז

בובה יקרה לי מאוד תני למילים לצאת מתוכך מתוקה תקיאי אותם מתוכך תני לכאב לצאת בלי פחד אז תתמלאי באוויר החושך והאפלה ילכו ממך ותתמלאי בכוחות איתך מתוקה , מחבקת מלאן תלאפים חתולה

בובה מקסימה, אם הצרחה מבקשת כל-כך לצאת החוצה, להכריז את הכאב לאויר... כשזה קורה לי, אני הולכת למקום מרוחק, כמו חוף מבודד, או שדה גדול, ונותת לצרחה הזו לפרוץ החוצה... להוציא הכל. הטבע מקבל דברים, בצורה הרבה יותר עדינה ונעימה מבני-אדם. הטבע חובק את הכואב באהבה. את זה גיליתי רק לפני חודש בערך, כמה ימים לפני שגיליתי את הפורום הזה. מחבקת אותך אורלי

מחבקת ברכות גם על המתנה והזכות לבכות!!!!!!! אוהבת. שדה ניר