זיכרונות...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הטריגר לזיכרונות הדפוקים האלה הייתה המילה "רושם"... אני יודעת, שאידה לא התכוונה, אבל המילה "רושם" וההטיות שלה הם טריגר לילדות שלי, כי יש לי אמא, שכל החיים שלי, במקום לתמוך, הייתה מכניסה לי מכות, ואח"כ, כשניסיתי לטפל בעצמי, והגעתי לרגע של טיפולים משותפים איתה, על כל דבר שאמרתי, היא הייתה מגיבה במילים: "אני לא מאמינה, מאיפה היא ממציאה את זה?" - והכל בשביל לעשות רושם טוב על המטפלים, כדי שלא יחשבו ב"טעות", שהיא אמא גרועה, כמו שאני מציגה אותה... אחרי שעברתי התעללות מינית ראשונה, ע"י חבריו של הדוד שלי, באישורו של הדוד, באתי וסיפרתי לה, וחטפתי מכות: "אסור לדבר דברים כאלה." - למה? - "אנשים יחשבו, שאת זונה." - הייתי ילדה כמעט בת 3. אחרי שעברתי התעללות מינית שניה, בערך חצי שנה אחרי, ע"י הבן של המטפלת, וסיפרתי לה, חטפתי מכות: "את צריכה לשמור על אחיך ולא להמציא סיפורים." - אבל מי ישמור עליי? - "בשביל זה יש לך מטפלת" - כן... מטפלת, שהולכת מהבית ומשאירה אותנו עם הבן שלה... - אמא שלי לא עשתה כלום, זה המשיך, עד ששכן גילה מה קורה והתערב. באותה תקופה, ובשנים שאחרי, כל פעם שהייתה לי הזדמנות, נצמדתי להורים של אבא שלי, סבא שלי ז"ל היה איש קבלה, נגר ועובד אדמה, ממנו למדתי המון בתחומים שלו. וסבתא שלי ז"ל ידעה את רפואת הרמב"ם בע"פ, והייתה בשלנית משהו מיוחד... היום אני עוסקת בתחומים, שאני מתחברת איתם מאהבה: מיסטיקה, רפואת הרמב"ם, תרופות סבתא, הילינג, ביו-אנרגיה, הדרכה מדיטבית ובישול. האמת היא, שבישול הוא התחום האהוב עליי ביותר, אבל לחולי-נפילה בארץ אסור לעבוד עם כלים חדים ועם אש, כך שהתעודות שלי (טבחות ושף דרגה ראשונה) הוחרמו ע"י משרד העבודה, אבל היום אני חיה עם שף בדרגה הגבוהה ביותר, לומדת ממנו המון במטבח ומבשלת בעצמי. כשסבתא שלי נפטרה, לפני 3 שנים, בשבילי זו הייתה מכה, כשקראו לזהות אותה, רצתי ראשונה, כאילו זו הייתה האמא הביולוגית, ששוכבת שם קרה. סבא שלי נפטר, כשהייתי בת 11, בארה"ב... כשחזרנו לארץ ובאנו משדה התעופה ישר אל הבית שלו ושל סבתא שלי ז"ל, בשבילי זו הייתה מכה קשה לא למצוא אותו שם. אבל אז התחלתי לבקר את סבתא שלי ז"ל 3-4 פעמים בשבוע, נסיעות באוטובוסים, אחרי הלימודים, אמא שלי לא יכלה למנוע ממני לנסוע, ואני בחרתי לשמור על קשר יציב עם מי שהייתה לי יותר מאמא. תודה על ההקשבה אורלי
אשריך שהיתה לך כזו סבתא נפלאה, הטריגרים האלו חמקמקים נסתרים וגלויים כל טריגר והאופי שלו וטוב שאת מזהה ומסוגלת מיד במקום להודיע לסביבה (לפחות בסביבה תומכת) שזה מה שמפעיל אותך עכשיו וכך מונעת פגיעה נוספת במי שלא מגיע לו. מחבקת - ליז
אז פתחתי בלוג חדש בתפוז, הניק שם היה של אחותי הקטנה, אבל היא לא השתמשה בניק הזה בכלל. היא נתנה לי את הניק שלה, כדי שאוכל לפתוח את הבלוג ולכתוב את הכל... אני מתכוונת לכתוב את הבלוג החדש במקביל לישן, כי לא לכל אחד אפשר לספר את הכל. אוף, אני מרגישה מוזר. האיש שלי אומר, שזה מרגיש מוזר, כי הרבה שנים לא הרשיתי לעצמי להרגיש בכלל, ועכשיו סוף-סוף נפלו החומות ואני מרשה לעצמי להרגיש, אז ברור שכל רגש מרגיש מוזר. בכל-אופן, הכתובת של הרשומה הראשונה שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=896708#response שלכם ואיתכם אורלי
אורלי יקרה כבר אמרתי לך שהאיש שלך חכם נכון ? אז אני חוזרת על זה שוב , ולענין הזכרונות שלך , הטריגרים שלך ,,,,,,,, הרבה פעמים אנחנו משמשים במילה עושה רושם , מרשים ביותר או כיוצא באלה רק מפני שבאמת זן התחושה שמתקבלת , אז מה דעתך שמעכשיו והלאה תעשי הסבה למילה הזו שכה הרגיזה אותך , למשהו הפוך ? הרי אף אחת כאן מאיתנו לא אמא שלך ולא מתיימרת להיות , וכאן כשמישהי אומרת כך קבלי זאת כמחמאה !!! גם לי יש המון זכרונות נפלאים מסבי וסבתי שאותם אהבתי יותר מאשר את הורי , ואני נוצרת אותם בליבי לתמיד מאז שהם נפטרו ,והתגובות הקשות של אימך עברתי אותם על בשרי בעצמי , מבינה אותך לגמרי חומד , את יודעת מה באמת חשוב ? שאת תחיי בשלום עם עצמך , עם עברך ועם בן זוגך , תדאגי לאושר שלך !!!!!!!! את הכי חשובה!!!!!! ומגיע לך כל הטוב שיש בעולם הזה , תפנימי !!!!!!! מצטערת על התואר שלך שלא תוכלי לעשות בו שימוש ,בכל מקרה , יש לך עוד כמה כשרונות שבורכת בהם אז תפני את משאבייך לשם , אין לי ספק שתצליחי , חיבוק גדולללללל חתולה
אורלי יקרה טריגרים הם מאוד אישיים, ומילה חפץ רייח או דבר אחר שיעורר טריגר אצלך יכול להיות סתמי לאחרת ולהפך... לכן מילה "תמימה" כמו רושם עבורך היא קשה ומעוררת רגשות כואבים וקשים. והינה את מספרת כיצד התמודדת עם דברים כל כך קשים... לבד!!!! כשאת ילדה, מתבגרת... בטיפול... אמא לא איתך...להפך היא מנגד..... זה מצער לשמוע... כי כל כך קשה לחוות חויות טראומטיות כאלה...ולהשאר לבד...ללא הגנה!!! לצד כל זאת את מספרת על סבא וסבתא נפלאים... סבתא שהייתה יותר מאם... והיא אחד מהחשובים שליוו אותך שעצבו... ושמרו על השפיות עזרו וחיזקו את מטען הכל כך עשיר שלך את משקיעה ולא מוותרת... רוצה לטפל להתמודד מחזקת אותך על כל מה שיש לך ובך אידה