כתבתי מכתב

מכתב לפוגע, כתבתי אחד כזה לפני שנתיים בערך בפעם הראשונה שביקשתי עזרה הקראתי אותו בטיפול והחלטתי שלא רוצה לשלוח . יותר מדי סיכונים יש בזה. קרעתי אותו דק דק וזרקתי לפח. לפני כמה חודשים כתבתי אחד חדש, חשבתי שזה משהו שחשוב לעשות , איזה שהוא שלב שיקדם אותי בטיפול... הבאתי את המכתב אל חדר הטיפולים לא הספקנו לקרא או להתייחס רק בקשתי שישאר שם, לא יכולתי לשאת את המחשבה שהוא נמצא אצלי בתיק וכך נפתרתי ממנו בלי ממש לעשות משהו איתו . לפני שבועיים ביקשתי אותו חזרה מהמטפל לא ידעתי מה אעשה בו אבל הרגשתי שהוא שלי וצריך להיות אצלי וככה כבר שבועיים הנוכחות שלו לא נותנת לי מנוחה, שוב חלומות , שוב פלשבקס, וביום שישי האחרון הרגשתי שהגיע הזמן לשלוח אותו ניסיתי ליצור קשר עם המטפל ולא היה זמין... עזבתי , החלטתי להקדים את הפגישה הבאה ולהתקדם עם העניין הזה כמה שיותר מהר כי עכשיו אני מוכנה וחייבת לעשות את הצעד הזה. בשבת המכתב שרף לי בכיס צעק וביקש לצאת החוצה לצאת לאור ישבתי ורשמתי אותו בבלוג.... היה קשה אך בסוף הצלחתי לשחרר אותו ולפרסמו לעיניי כל ועדיין הנבלה שאמור לקבל אותו - לא קיבל..... רוצה לשלוח אך מפחדת מפחדת כי ברגע שיכנס לתיבת הדואר יצא משליטתי מפחדת שיגיע לידיים הלא נכונות מפחדת לפגוע בבני משפחתו -הם לא אשמים מפחדת שיהיה לו איזה רעיון לדבר איתי ואולי אף לבקש סליחה-פעם אחרונה שראיתי אותו היה לי התקף חרדה נוראי... מה לעשות, כיצד לעשות האם בכלל לעשות????????? קישור למכתב בבלוג (אזהרה - עלול להיות טריגר) http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=894598

ליז יקרה נראה שזה כל כך חשוב לך כל כך חשוב שהיגעת להחלטה שאת רוצה לשלוח את המכתב פעם ועכשיו בשניה אבל הפחד הוא גדול ממה את מפחדת? נסי לבדוק מה מפחיד אותך כמה משקל יש לכל דבר... כמה פחד...כמה אמת... ואם כן...... מה יקרה? ואולי אם החלטת... שלחי... ואל תחשבי.. מותר לשחרר .... מחזקת על הכוחת אידה זה כבר לא ביידך..

הי אידה , קוראת אותך - ודמעות נקוות בעיניי - אולי זה בדיוק העניין לשחרר , זה מה שכל כך קשה. להעביר את זה הלאה , להפנים שזה כבר לא בידי, שזה בסדר, שמותר שזה יעבור כבר לידיים אחרות .... נשימה, נשימה עמוקה ושיחרור.... למה כל כך קשה לוותר על הדבר ההרסני הזה???? בכל מקרה הקדמתי את הטיפול מקווה שהפעם הוא יכוון אותי ויאפשר לי לקבל החלטה ... לפעמים זה די מעצבן שהוא משאיר לי להחליט ...לא ממש נוקט עמדה... בגישה שהתשובות נמצאות אצלי והתשובה הנכונה תגיע בזמן הנכון..... בשביל מה אני באה איליו? בשביל מה אני משלמת? אם לא בשביל שיפתור לי את כל הבעיות?????? :~ ( תודה אידה שפתחת את עיניי , שוקעת בהרהורים ואומרת לעצמי שוב - לעזאזל, מה עושים עם כל התובנות האלו??? סליחה אידה אבל ..... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

אבל השתמשתי בזה: http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=24024 בניסיון לשחרר. אני יודעת, שאז עוד לא הייתי מוכנה להתעמת ממש עם הדברים, והיום אני כן מוכנה... אבל לפחות הצלחתי לשחרר את עצמי מאמא שלי. מחבקת אותך, יקירה אורלי

היי אורלי חתיכת רשומה מאוד מרשימה , עשית שם ממש מחקר מעמיק קבלי בחיזוקים יקירתי, שמחה מאוד לשמוע שאת כבר לא נמצאת במקום ההוא אלה שהתקדמת הלאה , זה למעשה גם מה שאני מנסה לעשות וזה לא קל בכלל חיבוקי חתולה