מאבדת ..טריגר

מאבדת כוחות מאבדת עוד שניה מהחיים מאבדת חיים שלמים מאבדת את הנשימות שלי מאבדת את הכל. מרגישה שצונחת למטה כאילו שלא הייתי שם הרבה זמן מרגישה שקשה לעלות תמונות ועוד תמונות ריחות, קולות.. חייבת לדבר לא יכולה באמת. נחנקת בשתיקה. במחוץ חזקה ובפנים רקובה כמה מסיכות עוד אפשר להשים כדי שאיש לא ירגיש כותבת וברקע מתנגן השיר של מירי מסיקה "שיר לשירה"... "דברו שפתיים יחפות דברו עיניים כל עוד חלב נוטף מחיוכך חבקי את כל פחדיי בשתי ידייך חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.." לא יכולה עוד לא יכולה יותר מתמוטטת כבר מנסה להקיא חושבת אם לחתוך.. בינתיים לא עושה דבר אבל עוד אעשה כי לא יכולה יותר. באמת שלא. ומחר שוב טיפול. והילדה כבר מתה לא נושמת יותר הילדה לא חיה כי הרגתי אותה שוב.. לא רוצה אותה לא בא לי עליה הילדה הזו. שונאת. שוכבת שם ללא רוח חיים מחכה שיעטפו אותה בתכריכים זהו הלכה לעולמה אותה ילדה יהי זכרה ברוך

קודם כל טוב לראותך... מזמן לא היית כאן... והינה את מראה לעולם שהכל בסדר- בשליטה.. ובפנים את הולכת לאיבוד... את הורגת את הילדה הקטנה... והיא לא תוכל לעולם למות... היא צריכה להתמזג איתך וזה לוקח את הזמן.. ויש מלחמות ויש מאבקים בינה לביינך אני מקווה שתוכלו להשלים שתוכלי למצוא עצמך בקרוב איתך אידה

מנסה ושוב מתייאשת מוצאת אותה והיא נעלמת נמאס לי לחפש עדיף לכאוב את כאב המוות מאשר את החיים המתים האלה. תודה אידה שאת כאן כואב וקשה עכשיו. שמחה שלפחות את כאן.. איתי..

"דברו שפתיים יחפות דברו עיניים חבקי את כל פחדיי בשתי ידייך חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.." מחבקת לך באהבה רבה }{ ליז

בובה יקרה לי יקרה מרגישה היטב כמה קשה לך , הנפילות האלה מתישות את הגוף והנשמה , את חזקה לא רק מבחוץ למרות שאת לא רואה את זה , את חזקה מאוד גם מבפנים , ואיך את יכולה לומר שאת רקובה ? בגלל הכאב העצום שאת מרגישה ? ומסכות , תאמיני לי שאפשר לשים בלי סוף למשך כל החיים , כמה שנילחם בהם המסכות עושות לנו שרות די טוב , הייתי מוכנה לקחת ממך את הכאב מתוקה אך אינני יכולה במקום זה אני יכולה לעטוף אותך בחיבוק גדול ורך , חיבוק שיגן עליך מכל כאב הלוואי שלא תפגעי עוד בעצמך , מאחלת מכל הלב ים של חיבוקים מתוקה שלי חתולה